על הסף

עמוד:10

שעדיין אינה ניתנת למימוש בהווה . האפשרות של ההתגלות היא בבחינת ' עדיין לא ' . ההתגלות כרוכה אפוא בציפייה חסרת תוחלת החורגת ממידתו של האדם . אך בכך גלום גם מבנה הזמן ' המשיחי ' של החוק : ההתגלות היא הבטחה , וגם אם תתמהמה בוא תבוא . זהו פרדוקס נוסף הטמון בשער החוק ( פרדוקס הזמן ) , והנה עוד רגע בא השומר וסוגר אותו . אך עדיין עליו להשיב לשאלתו האחרונה של האיש : ' כולם שואפים אל החוק ' , אומר האיש , ' כיצד זה שבכל השנים הרבות איש מלבדי לא ביקש רשות להיכנס ? ' השומר מבחין כי האיש עומד למות ועל מנת שזה ישמע אותו , למרות שמיעתו הדועכת , הוא מרעים עליו בקולו : ' אף אחד אחר לא יכול היה לזכות כאן באישור להיכנס , מכיוון שכניסה זו נועדה לך בלבד . וכעת אני הולך וסוגר אותה ' . בשורות אלה , החותמות את סיפורו של קפקא , חוזרות ומצטופפות הסתירות ( הפרדוקסים ) של ' לפני החוק ' . הסתירות מתכנסות בשאיפה אל החוק , כלומר בתשוקה שאינה מתמלאת להיכנס לתחומו . התשוקה אל החוק – השאיפה להיכנס אל מה שהוא עדיין סגור , לא נגיש , לא בהישג יד וממילא נעדר – היא אולי מהותו של החוק שקפקא מספר עליו . ובמילים אחרות , ' החוק ' שמדובר בו כאן מגלם גם את עקרון התשוקה ; השאיפה אל מה שהוא ' לא כעת ' , ההמתנה חסרת התוחלת , הציפייה שאינה יודעת מימוש ושובע ( ' אינך יודע שובע ' , גוער שומר הסף באיש ) , היא ההיגיון המושל בעולם הזה , בסיפור הזה . את שאלת הכניסה אל החוק אנו קוראים כשאלת ההתגלות – הכניסה לחוק פירושה לחוות את הצד הפתוח , הגלוי , בעל המשמעות , של החוק . ואולם הפתוח חתום כאן בסגור , האפשרי ב ' לא כעת ' , הנראה בעיוורון , הדיבור בכובד שמיעה , המילה בשתיקה ; הצד הממאן להתגלות של החוק

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר