על הסף

עמוד:8

להיות פתוח ונגיש לכול – החוק האוניברסלי הנועד לכל אדם בכל עת – הוא חוק שכניסתו נאסרת בכוח . החוק הנועד לכל אחד הוא חוקו של אף אחד . פרדוקס זה הנגלה בתחומו של החוק הוא רק הראשון שבסדרת הפרדוקסים שהאיש מן היישוב נתקל בהם . כעת הוא עומד על מראהו הנורא של השומר הלבוש מעיל פרווה , ומבחין באפו הגדול המחודד ובזקן הטטרי השחור הארוך המעטר את פניו . בחלוף השנים הוא יבחין גם בפשפשים שעל צווארון מעילו של השומר ויפנה אליהם בדברים כדי שיסייעו לו להזיז את השומר מסירובו . גופו של השומר הניצב לפני שער החוק הוא גוף גדול ודוחה , מעוטר שיער ומזוהם . אפו הגדול המחודד רומז על חוש ריח ומכאן על ריח בכלל , כלומר על צחנה . מעיל הפרווה שעל גופו רומז על עולמן של החיות . מסמן דומה מופיע בסיפור ' הגלגול ' : תמונה של אישה במעיל פרווה המעטרת את קיר חדרו של גרגור סמסא שגופו גוף שרץ . זה הפרדוקס השני המתגלה במרחב של החוק : לפני החוק ניצב הגוף – הגוף היצורי , גוף אנושי שניכרת בו בבואה של חיה – בבואה של גופניות ראשונית , יצרית . בעולם זה ( עולמו של קפקא , עולמה של הספרות ) החוק והגוף מופיעים בסמיכות . ועל פשר הּ של סמיכות זו עלינו עוד לתת את הדעת . האיש מן היישוב מכלה את ימיו בהמתנה לפני החוק . לבסוף נחלשת גם ראייתו ואין הוא יודע עוד אם באמת חשכה שוררת סביב או רק מאור עיניו הוא שכבה . אך כעת הוא מבחין בתוך האפלה באור זוהר המפציע ואינו כבה מבעד לשער החוק . מתוך האפלה , מבעד לעיוורון , רואה האיש את אורו של החוק . זוהרו של החוק מפציע מתוך החשכה , ורק מתוך חוסר הראייה יכול האיש לראותו ( האין זו גם ' ראייתו ' של אדיפוס – הרואה את מעשיו מבעד לפצעי העיוורון ?) . זהו פרדוקס הראייה של ' לפני החוק ' – הראייה שמתוך העיוורון

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר