מבוא

עמוד:12

האזרחים להמהגריס וקבעו לרפובליקה דמות של מדינה ליברלית , שהקיום' תרר חרות אזרחית הובטח בה גם ליהודים . חלק מחוקים אלה - ובהם " חוק ההגירה וההתיישבותי / שנחקק בשנת - 1876 : תקבל תוך הסכמה כללית . חלק אחר - חקיקתו לוותה במחלוקת ציבורית חריפה ועמוקה . האמנציפציה הפורמלית של היהודים אוששה רברםסה בזכות חוקים אלה . אולם הפולמוס הציבורי בשעת מעשה החקיקה ולאחריו חשף את יחסי הכוחות כץ התומכים במעמד השוויון שהובטח ליהודים ולכל כיוצא בהם , ובין המתנגדים לו , והוא גם עורר את שאלת יציבותם של החוקים שנתקבלו , הפולמוס המרכזי מכולם היה זה שנתלווה לחקיקת חוק החינוך הממלכתי בשנים 1883 ו . 1884 בעיית דמותו של החינוך היא מעצם טבעה בעיה רגישר בכל חברה מחנכת , מערכת החינוך שהחברה מכוננת מיועדת להמשיך את קיומה ולהגשים את האידיאלים המקובלים עליה . כאשר הדעות חלוקות בשאלת עצם מהותה של החברה ודמותה הרצויה - כפי שאירע הדבר בארגנטינה - נסערות הרוחות במיוחד . גורמים אידיאולוגים ופוליטיים , שבחיי ההווה מוצאים את הדרך להתפשר ולותר על תביעותיהם האידיאליות , נוטים לנסח את תקוותיהם לגבי העתיד כמושגים של שלמות , על פי ציפיות מוצהרות אלה , דור המתחנכים צריך להגשים את מה שנבצר מדור המחנכים להשיגו . על IT מספקים לנו טיעוני הצדדים במהלך הויכוח על החינוך גם תמונה נאמנה על דמות החברה , כפי שהם היו רוצים לראותה . אגב כך נחשפת לעינינו , ביך יתר הדברים . גם השקפתם האמיתית על מקומם הרצוי של היהודים - ושל כל כיוצא בהם - במסגרת חברתם . הדיון בחוקי החינוך - או בתקנות משמעותיות לענייננו הנוגעות בר - הוא אפוא מקור מהימן לבדיקת מידת הלגיטימציה של הקיום היהודי או למידת קבילותו של קיום זה על חלקים שונים כחברת הרוב . ההחלטות המתקבלות בעקבות דיונים כאלה יש שהן קובעות הלכה למעשה את מקומם של החניכיים היהודים בקרב חבריהם ללימודים כמערכת החינוך הממלכתית , חרקים ותקנות אלה הם גם התוחמים מסגרות חוקיות לחינוך הפרטי ה יה ודי : ומה שחשוב לא פחות : מהם יוצאות מסקנות מרחיקות לכת לביסוסו האידיאולרגי ' זהותי והארגרני ' פוליםי של החינוך היהודי . קשר זה בץ דמותו של החינוך הממשלתי למעמדם של היהודים , ובהקשר ישיר - למעמד החינוך היהודי , תפסו בבירור מנהיגיהן של קהילות אחרות כקונטיננט האמריקני מחוץ לארגנטינה . בחודש יוני של שנת 1897 התייצבו ראשי הקהילה היהודית הקטנה של טורונטו שבקנדה בפני הוועד המנהל של מועצת החינוך הממלכתית כדי למחות על ההצעה שהעלו אז אנשי דת אנגליקניים לכלול לימודי דת בתכנית הלימודים הממלכתית . הציבור היהודי בעיר זו מנה אז כ ' 3 , 000 נפשות בלבד , בתוך אוכלוסייה של 150 , 000

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר