|
|
עמוד:11
פתח דבר זהר הכרך החמישי בסדרת עיוני בספרות העברית החדשה במאות הי " ח והי " ט , המצטרף לארבעת קודמיי : ' פרקים כסאטירה העברית בשלהי המאה הי "ח בגרמניה ' , שהופיע בשנת תש " ס , ושלושת הכרכים של ' במסתרי הסאטירה' שהופיעו בשנים תשמ " ד , תשמ " ט ותשבי ' ד , הכרך שלפנינו עומד כפני עצמו , והוא גם כרך מסכם החותם את הסדרה . לפיכך מבנהו שונה מזה של קודמיו . והוא מכיל שלוש חטיבות : החטיבה הראשונה כוללת שמונה פרקים המוקדשים לבירורן של סוגיות , שבעיני הן חשוכות כמיוחד להבנת ייחודה התרבותי הספררתי של הספרות העברית כתקופת ההשכלה בכללה ושל הסאטירה העברית , כאחת מסוגותיה המרכזיות , בפרט , החטיבה השנייה כוללת עיון ביצירתו הסאטירית המסאית של יהודה לייב גורדון , כפי שהשתקפה בפולמוסו עם רבני ליטא בשליש האחרון של המאה הי " ט . בחטיבה דר . כככרכים הקודמים , הובאו היצירות הנידוגות כמהדורה מוערת . החטיבה השלישית יוצאת מגדר ספרות המאה הי " ט לעבר המחצית הראשונה של המאה הכ / וכוללת עיון ביצירתם הסאטירית של הסופרים ש "י עגנון רחיים הזז , כפי שהיא משתקפת במדגם מיצירותיהם : ' והיה העקוב למישור / ' הצפרדעים ' המזל דגים ' > ש " י עגנון ) . רדורות הראשונים ' ( חיים הזז ) . חטיבה זו באה להבליט מאפיינים אחדים המייחדים את הספרות העברית הבתר משכילית לעומת קודמתה . הערות המהדיר לטקסטים שהובאו כספר נועדו להמחיש את הפסיפס הלשוני המשותף לרבנים ולמשכילים , המורכב בעיקר מלשון המקרא ומפרשיו , מלשון חדיל ומלשון הספרות הרבנית . הציר המאחד את שלרש החטיבות הללו הוא נקודת ההשקפה הרואה את ספרות ההשכלה כיססרות כלאיים ' מחד גיסא וכיספררת כלראהי מאידך גיסא . אמירה דו נדרשת להבהרה . ' כלאיים ' משמע . התשתית התלת שככתית של ספרות ההשכלה העברית , הכורכת — בניגוד לספרות החסידית והמתנגד ית —
|
|