|
|
עמוד:13
ציר אחד הוא הקשר בין המבנה הפוליטי לשאלות החברתיות הכלכליות . פרופ ' פירו מציג במבוא — 5 . 1 " עקרון העדתיות : הציר של לבנון המודרנית " , וממשיך לפתח לאורך הספר את הזיקה הישירה בין השיטה העדתית לבין הכלכלה הקפיטליסטית והמונופוליסטית . מצד אחד היו ראשי המשפחות המוליכות לשליטיה של כלכלת השוק כפי שהתפתחה מימי המנדט וכפי ששרדה עד ימינו . הם השכילו להיבנות לאורך התקופות מהתמורות בכלכלה המקומית , האזורית והעולמית , ובמרכזן השינוי בלבנון מחקלאות לסחר המעבר של בירות , לכלכלת הפיננסים , התיירות והבנקאות . מהצד האחר נכשלו מי שביקשו לארגן כלכלה סוציאלית ממלכתית או סוציאליסטית ריכוזית , כלכלה שתדאג גם לאינטרסים של מעמד הביניים ולצורכיהם של ההמונים , ותבנה באמצעותם ובעבורם מנגנוני מדינה עתירי משרות . למשפחות העילית של העדות הראשיות , מכל הדתות , היה אינטרס משותף ויכולת למנוע מיסוד ממלכתי ריכוזי שכזה ומעמד הביניים הכושל לא התארגן לקדמו . לבנון , ובייחוד משפחותיה המוליכות , הרוויחה את פרות הקפיטליזם , שלעתים חלחלו גם לשכבות הביניים ; היא גם ספגה את קללותיו ובראשן פתיחת פערים , קיטוב סוציאלי , התרחבות שכונות עוני ותרבות של התנשאות וניכור . כל אלה — כך אנו לומדים לאורך ההיסטוריה שפורס פרופסור פירו — שבו והזינו את השסעים העדתיים , ואלה הלכו והעמיקו . ציר משולב אחר בניתוחו של פרופ ' פירו הוא המתח בין הזהות הלבנונית הנבדלת לבין הזהויות הקושרות את לבנון לאזור — הערביות והאסלאם . מתח זה עבר ועובר גם בין קבוצות העילית על אף האינטרסים הכלכליים והחברתיים המשותפים שלהן . מצד אחד נהו רוב המנהיגים הנוצרים אחר תפיסת לבנון כארץ ייחודית , ארץ שיש לה שורשים היסטוריים משלה ושלצד זיקתה למרחב הערבי היא שייכת גם לעולם הים תיכוני , בכלל זה ארצותיו המערביות ובראשן צרפת . משמע , לבנון היא ארץ מוגדרת , בהגמוניה נוצרית , רב תרבותית ורב לשונית , שייכת לכול , אך בעיקר לעצמה ולשיטתה . מן הצד האחר תפסו רוב המסלמים את לבנון כאבר בלתי נפרד מגופו של האזור כולו , על זהותו הערבית והאסלאמית . מתח זה הזין היטב את מערכת היריבויות הפנימיות ואת התחרותיות הפוליטית בלבנון . פרק , 5 . 2 " מורשת המנדט ו ' האמנה הלאומית ' של , " 1943 מתאר את הפשרה בהקשר הזה בין גורמי העילית ערב קבלת העצמאות . שאר פרקי הספר שבים ונוגעים ברפיפותה של פשרה זו , ומנתחים את המתח בין הזהויות כממד חשוב של ההתפתחות הכוללת מאז ועד עתה . ציר שלישי שמנתח פרופ ' פירו לאורך כל פרקי הספר הוא מעורבות ארצות האזור במשחק הלבנוני . היות שהפוליטיקה הלבנונית נשארה פתוחה , עתירת יריבויות ותמורות , היה נוח להתערב בענייניה ואף לחדור למערכותיה . פרקיה של המעורבות החיצונית בלבנון חופפים היטב את החלוקה התקופתית הראשית של תולדות האזור , כפי ששרטטנו בספרים הקודמים בסדרה . בעשור הראשון לאחר תום מלחמת העולם השנייה , בשנים שעדיין הנהיגו האליטות הוותיקות גם את רוב שאר הארצות , הייתה המעורבות החיצונית מאולתרת ומוגבלת .
|
|