|
|
עמוד:11
הקדמה השם שנתן פרופ ' קייס פיר וֹ לספר זה , לבנון — אתגר השונ וּ ת , קולע מאין כמוהו . ההיסטוריה של לבנון בימינו אכן שונה מזאת של שאר הארצות הנסקרות בסדרה המזרח התיכון בימינו . מדובר בשוני משולב בתוך החברה של לבנון : לבנון שונה בהתפתחותה הפוליטית משאר ארצות האזור , ושוני זה נובע ממגוונה הפנימי , מהשוני בחברתה שלה . ממד אחד של שוני כפול זה הוא מבנה המשטר והמערכת הפוליטית . בעשורים הנסקרים בספרי הסדרה , ממלחמת העולם השנייה ועד שלהי המאה ה , 20 נעשו המשטרים במדינות האזור הערביות אוטוריטטיביים . כמעט בכולן התייצבו שליטי על שנשענו על כוח הצבא ושירותי הביטחון , ועל לגיטימציה מהפכנית או מלוכנית . לבנון לעומתן לא צימחה שלטון יחיד ולא מנגנונים שייכפו את מרותו . היא נשארה ביתה של תרבות פוליטית רבת משתתפים , זירה לתחרות בלתי פוסקת בין שפע של גורמים בעלי רכיבי כוח עצמאיים , הפועלים במסגרת פרלמנטרית ובלגיטימציה שלה . המבקש ללמוד את קורות הארץ מוצא עצמו מתחקה אחר סבך רוחש של יריבויות אישיות בצמרת , דינמיקה של קואליציות מתחלפות ותהפוכות פוליטיות חדשים לבקרים . ספר זה מנסה להבהיר ככל האפשר את מורכבותה של הדרמה הזאת עתירת השחקנים . הממד האחר של השוני הלבנוני הוא חברתי . ברוב ארצות האזור סולקה העילית הוותיקה מהשלטון בשנות החמישים והשישים . בספרים הקודמים בסדרה למדנו כיצד נדחקו הצדה האעיאן וה בּ שאואת , בני המשפחות העירוניות המוליכות של מצרים , של עראק ושל סוריה . בהמשך , בספר , 6 נלמד על תהליך דומה בקרב הפלסטינים . בכל הארצות והחברות הערביות שהיה בהן מעמד ביניים משכיל ונרחב — אפנדיה — הצליחו נציגיו , לובשי מדים בעיקר , לתפוס את השלטון . בתוך כך נישלו את העילית העירונית הוותיקה , והורידו מהבמה הראשית את המשפחות המוליכות והיחסניות , בעלות הקרקעות באזורים הכפריים , שהנהיגו את הלאומיות הפרלמנטרית מראשיתה ( בארצות שלא התפתח בהן מעמד ביניים עירוני מקומי רחב — ירדן , ערב הסעודית , תימן — חלו תמורות אחרות ) . לא כן בלבנון . ראשי המשפחות המוליכות , הוותיקות והמסורתיות , נותרו גיבוריו של ספר זה עד סופו . שרידותה של העילית הלבנונית ויכולתה לעדכן את כוחה — למחזר את משחק יריבויותיה הפנימיות ולשמר את השוני העדתי המשפחתי כבסיס הסדר הכללי — הן הסיבה הראשית לשונותה הפוליטית של הארץ .
|
|