על הספר

עמוד:10

בין יחידים שניצבו זה מול זה צייתו רק חלקית לתבנית אידיאולוגית . עובדה זו מהווה מקור לאופטימיות בכל הנוגע לאפשרות למצוא בעתיד הסדר לשאלת הפליטים . עוד מקור לאופטימיות אפשר לראות בעובדה שלצד היחסים ההיררכיים בין מנצח למובס התפתחו לאחר 8194 ו -1967 יחסים אישיים שוויוניים יותר בין יחידים שגילו זה את פניו האנושיות של האחר . אבל , כך מראה הפרק האחרון , כוחות חזקים פועלים לסיכול אפשרות זו באמצעות העמקת הקרע בין יהודים לערבים וחתירה לבעלות בלעדית על המקום . הספר אינו אנציקלופדיה . לא גוללתי בדפיו את כל שאירע בתקופה הנסקרת בו . לא ביקשתי לתאר בו את ההיסטוריה של יפו , ירושלים וחברון , ולא את ההיסטוריה הקולקטיבית של יהודים ושל ערבים שישבו בהן . רבים כבר עשו זאת . אבל דומני שעד כה לא נכתב על הממשק היהודי - ערבי ועל גלגוליו לאורך 150 השנים האחרונות . הספר מתמקד בממשק זה ובהתנסותם של יחידים . יחידים – אך לא בודדים . ההתמקדות ביחידים מאפשרת להסב את תשומת הלב לסוגיות החומקות מהמבט הפנורמי שמציעה ההיסטוריה של קבוצות , מוסדות , מפלגות ושכבות חברתיות . הרחבתי בנושאים שלא זכו למחקר הולם או בכאלה שיש בידיי מקורות המאירים באור חדש את מה שכבר פורסם בעניינם . הספר , כפי שאפשר להיווכח מעיון ברשימת המקורות והסימוכין , הוא כפסיפס של אנשים ורחובות . כדי לא להכביד על הקוראים , וכדי לא לקטוע את הזרימה של הסיפור , כללתי בטקסט רק מעט פרטים ביוגרפיים ונמנעתי מלצרף מפות . המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם על האישים הרבים המאכלסים את דפי הספר יוכלו לעשות זאת בקלות בחיפוש שמותיהם במרשתת . הפניות לאתרי מפות ניתנות בסוף הספר . הספר לוקח את הקורא למסע ברחובות יפו , ירושלים וחברון . תכופות הוא נע מעיר לעיר , משווה בין זו לזו ומביא את נקודת המבט , את ניסיון חייהם ואת קולם של תושביהן . בכוונה תחילה התרחקתי מהכללות בוטות , שכן חיי היום - יום והמגעים בין יהודים לערבים בערים מעורבות אינם זורמים בערוצים נוקשים , אלא בכיוונים שונים , לעתים מנוגדים , הנחשפים בפרקים שלהלן . הם מורכבים מפיסות קטנות של רקמת החיים על רבגוניותם ועל הניגודים שביניהן . רק במבט לאחור אפשר לזהות לאן התפתחו כיוונים אלה . היסטוריון הרוצה לתאר את החיים כפי שהם

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר