|
|
עמוד:9
המשטר העות ' מאני . קולה של זהות מקומית זו עדיין לא נשמע . אני מאפיין אותה כ " יהודית - ערבית " כדי להציב אותה בהקשר שבו מציינים היסטוריונים זהות דומה שהתקיימה בשנות ה - 30 וה - 40 בבגדאד ובקהיר . המחקר המתפתח על יהודים - ערבים בערי המזרח התיכון נוטה לפסוח על ערי ארץ ישראל , משום שלא כזהויות דומות שהתקיימו בערים אחרות , את הזהות היהודית - ערבית המקומית לא ניסחו אנשי עט ואידיאולוגים . עובדה זו לא גרעה מאום מממשותה . במילים אחרות , כאשר הלאומיות היהודית וזו הערבית הגיעו לארץ ישראל , הן לא פגשו אנשים חסרי זהות או מקבץ של עדות דתיות . לאמתו של דבר הייתה כאן קהילה מקומית במלוא מובן המילה . חיי היום - יום יצרו זיקה בין בני אדם ובינם לבין המקום שבו הם חיים – המקום כישות גיאוגרפית רחבה ששטחה אינו נתחם בגבולות היישוב המסוים שבו נולדו וגרו . לאחר התמוטטות האימפריה העות ' מאנית במלחמת העולם הראשונה , פעלה כל אחת משתי התנועות הלאומיות היריבות במטרה להשתלט על הזהות המקומית ולהגדיר את בן הארץ כיהודי - ציוני או כערבי - פלסטיני . בראשיתו היה העימות סוג של הפרעה לזהות המקומית . באמצע שנות ה - , 30 ולאחר מלחמת העולם השנייה אף ביתר שאת , התפתח העימות והיה לשגרה . ב - 1948 הכריע באופן סופי המאבק הציוני - פלסטיני את הזהות המקומית שהתקיימה עד אז בצורות שונות ביפו , בירושלים ובחברון . מכאן שמו של החלק הראשון של הספר – " קשורים למקום " . לחלק השני של הספר קראתי " קשורים בכוח " . הוא מתאר את התפתחותה של מערכת היחסים בין יהודים לערבים ברחובות יפו , ירושלים וחברון לאחר . 8194 אפשר לומר בהכללה ששתי התנועות הלאומיות עסקו לא רק בבניין אומה , אלא גם בהרס הזהות הילידית הקודמת או בהשתלטות עליה . הניצחון הישראלי ב - 1948 שוחזר בשנת 7196 בעוצמה גדולה יותר וקיבע את הכוח כגורם מעצב . בחלק זה של הספר תיארתי איך הכוח מעצב ברחובות יפו , ירושלים וחברון לא רק את ההווה , אלא גם את היחס לעבר , כלומר למציאות שקדמה למלחמת . 8194 תשומת לב מיוחדת הקדשתי למפגשים טעונים , רגשית ופוליטית , בין פליטים נושאי זיכרונות צורבים שעמדו בשער של מה שהיה ביתם וביקשו לבקר בו , לבין הדייר הנוכחי , בן העם האחר . המפגש בין המנצח למנוצח היה גם עימות בין עבר להווה , וכפי שפרק זה בספר מראה , מפגש זה לא התנהל על - פי דפוס קשיח . המפגשים
|
|