|
|
עמוד:8
להניח שלגורמים אלה הייתה השפעה לא מבוטלת על התפתחותן של יפו ושל ירושלים דווקא כמרכזים לאומיים - פלסטיניים . לשלוש הערים יש היסטוריה ארוכה . ירושלים וחברון הן בנות כ - 5 , 000 אלפים שנה ; יפו צעירה מהן – היא " רק " בת 3 , 800 שנה . ספרים רבים נכתבו על כל אחת מהערים , אבל שום חיבור לא הוקדש להשוואה החשובה בין שלוש הערים , אשר בתקופה המודרנית היו כל אחת למוקד של זהות לאומית – יהודית - ישראלית וערבית - פלסטינית . העימות בין שני העמים התנהל בתוך כל אחת משלוש הערים וחצה אותן , בעודו מחולל בהן שורה של שינויים דמוגרפיים , אורבאניים ופוליטיים . אולם , ובזאת יוכלו הקוראים להיווכח עד מהרה , החיים העירוניים יצרו גם דפוסים של זהות משותפת ושל דו - קיום . רק בנקודות זמן בודדות הפך העימות לטוטאלי . הפרקים שלהלן מגלים זאת באמצעות פרספקטיבה המתמקדת בחיי היום - יום . בכך הם נבדלים מן הספרות ההיסטורית על תולדות הארץ , המדגישה את המוסדות הלאומיים ואת שכבות המנהיגות . הגישה החדשה שספר זה מציג להבנת ההיסטוריה של העימות הישראלי- פלסטיני מעדיפה אפוא להתבונן בהיסטוריה מלמטה למעלה ולהתרכז בשגרת היחסים בין יהודים לפלסטינים . לתוך שגרה זו מתפרצת היריבות הלאומית , משבשת יחסים קודמים ומארגנת מחדש את חיי היום - יום . אבקש להרחיב מעט בעניין גישתו הייחודית של המחקר הנוכחי . שלא כמקובל בהיסטוריוגרפיה של התנועה הלאומית היהודית או של יריבתה הפלסטינית , נקודת המוצא של ספר זה אינה אחד האירועים המכוננים של הציונות או של הלאומיות הפלסטינית , כמו , למשל , העלייה הראשונה או מאורעות . 1920 כאמור , זהו אינו ספר על מוסדות , אלא על אנשים , יהודים וערבים , הפוגשים זה את זה בשכונת המגורים , בבית הספר או בבית הקפה . הספר מתאר את היחסים ביניהם , ואת האופן שבו השפיע העימות הלאומי בשלביו השונים על המגעים בין בני אדם החיים יחד באותו מרחב עירוני . בחרתי להתחיל בנקודת זמן מוקדמת יחסית , אי שם בשלהי המאה ה - , 19 כאשר התפתחה בארץ ישראל העות ' מאנית זהות מקומית , ילידית , שהיו שותפים לה יהודים וערבים כאחד . שלא כזהויות שהכתיבו הלאומיות הערבית והציונות , זהות זו לא יובאה מבחוץ , אלא צמחה מתוך חיי היום - יום של בני המקום בתקופה שהתאפיינה מצד אחד במודרניזציה ובהתמערבות מואצת , ומצד אחר בשקיעת כוחו של
|
|