|
|
עמוד:14
מנתח את דפוסי הפעולה בקרב האליטות התרבותיות והכלכליות . היין ישמש במקרה זה כמעין מיקרוסקופ , הפועל על תדר גל מסוים ומאפשר לפיכך לחקור תהליכי עומק בקרב קבוצת אוכלוסייה מובחנת , דומיננטית ומשפיעה . מול הדיכוטומיה של אמריקניזציה אחידה וג ' יהאד מסורתי-לוקלי אעמיד אופציה שלישית , המשלבת בצורה מתוחכמת ואנינה את השאיפה ל " שם " תוך שימור ה " כאן " ; חידוש , זרימה ושיתוף גלובלי , יחד עם שמירה על מסורת , מקומיות וטריטוריאליות . את האופציה הזו אני מכנה " אירופיזציה " . היין הוא מוצר גלובלי ללא כל צל של ספק . הוא מייצר רשתות חברתיות בעלות שפה אחידה החוצות גבולות מדיניים פורמליים , והוא חלק בלתי נפרד מזרימת ידע , הון כלכלי והון תרבותי . עם זאת , הוא אינו עונה על המאפיינים האחרים של הגלובליזציה המודרנית , כפי שזו באה לידי ביטוי באמריקניזציה ובמקדונלדיזציה . לא מדובר בייצור המוני ואחיד , כי אם להפך , בייצור מסורתי , איטי ובעל מגע אישי . גם צריכתו אינה מהירה : זמן רב מוקדש לשתייה ולטקסים הנלווים לה . הפנאי והזמן הם חלק בלתי נפרד מכלכלת השיווק והצריכה של היין . סיפורי שתיית היין מערבים מסורת ותיאורים רומנטיים של חלקות כרם מבודדות וטירות עתיקות . העולם שמוצג בהם הוא עולם ישן ומסורתי . מעבר לכך , ליין יש היבטים מקומיים וקרקעיים של ממש , הבאים לידי ביטוי במושג " טרואר " ( . ( terroir טרואר הוא מונח בצרפתית המתאר את סך המרכיבים הקרקעיים , האקלימיים והמסורתיים של אזור הגידול שבו יוצר יין מסוים . אלה משתקפים בטעמו הייחודי ומבדילים אותו מיינות אחרים ( היידו וסרנת , . ( 2001 בניגוד למקדונלד ' ס או לקוקה קולה , שיכולים להיות מיוצרים ומשוכפלים עד אינסוף בכל מקום בעולם , היין גדל במקום מסוים ומיוחד , וטעמו יהיה שונה בכל מקום שבו ייוצר . עובדה זו , כך אראה בהרחבה , שימשה את מתיישבי רמת הגולן - ומאוחר יותר גם את התושבים היהודים ביהודה ושומרון - לייצור זיהוי בין הטריטוריה ובין הטעם הייחודי , תוך הענקת מטענים סימבוליים למוצר ולקרקע כאחד וחיזוק להצדקת אחיזתם בשטח . יין , בשונה מגידולי חקלאות אחרים , לא רק תופס שטח באופן פיזי ; באמצעים דיסקורסיביים ופרשניים , הוא משמש להצדקת ההיאחזות בטריטוריה השנויה במחלוקת ולנרמולה בשם הפיתוח המודרני ובשם איכות האדמה ומעבדיה . כלומר , הגולן ויהודה ושומרון חדלים להיות מזוהים עם סכסוך ,
|
|