|
|
עמוד:9
מבוא אצלנו בבית לא נהגו לשתות יין . בארוחות משפחתיות חגיגיות היה אבי מוציא מהארון שמתחת לכיור בקבוק מיותם שקיבל פעם כשי לחג , מנגב ממנו את האבק ומניחו על השולחן כלאחר יד . במשך שנים , יין נתפס בעיניי כשם כללי למשקה חמצמץ שטועמים בקצה הפה לשם הנימוס . השינוי החל בעקבות כניסתו של בן זוגי לתעשיית היין המקומית באמצע שנות השמונים . תקופה ארוכה התנהלתי כ " צופה משתתפת " בזירה שלא הכרתי . אירועי יין כמו חנוכת חדר טעימות ביקבי רמת הגולן , חנוכת חנות היין המקצועית הראשונה בתל אביב , פתיחתו החגיגית של בית הספר הראשון ליין בארץ , אירוח רוברט מונדאבי וטעימות יין במרתפי יקבים בארץ ומחוצה לה היו עבורי התנסויות חדשות . בעת עריכת המחקר נוכחתי כי אירועים אלה היו אבני דרך בתהליך היווסדו של שדה תרבותי חדש בישראל , וכי הדמויות שעמן הזדמן לי להיפגש שימשו סוכני שינוי שהובילו דרך חדשה בארץ ובעולם . במהלך שלושים השנים האחרונות , ובפרט משנות ה - , 2000 גדלו מאוד ממדי התחום בישראל - " יין " הפך ל " עולם יין " . הגידול ניכר בהיקפי הייצור , בהתפתחות התעשייה , בהיצע הפעילויות שקשורות ליין ובהתרחבות העצומה של מעגל המתעניינים בו . כסוציולוגית , התעורר בי עניין לבחון לעומק את התופעות הללו ואת משמעויותיהן החברתיות . במחקר נבחנו הסיבות והנסיבות להשתנות הטעמים והצרכים החברתיים - תרבותיים בחברה הישראלית , מניעי היזמים ומייסדי התחום , המניפולציות התרבותיות והפוליטיות שהפכו את היין לאובייקט תרבותי נחשק , האופן שבו הונחלו הטעמים החדשים לזירה התרבותית ומנגנוני ההערכה והשיפוט שהוקמו למענם . מעבר לכך , הספר יבקש לטעון כי דרך צמיחתו של שדה היין ניתן ללמוד רבות על החברה הישראלית ועל מנגנוניה הכלכליים , התרבותיים והפוליטיים , בתקופה שחוקרים רבים 1 רוברט מונדאבי נחשב למייסדה של תעשיית היין הקליפורנית . הוא הקים שני יקבים מרכזיים , מונדאבי ( Mondavi ) ואופוס וואן ( , ( Opus One והיה בעליהם עד שנת . 2006 על מרכזיותו בשדה ועל פעילותו הייחודית יורחב בהמשך הדברים .
|
|