|
עמוד:10
בהשראת השאיפה האוניברסלית למגע עם מציאות טרנסצנדנטית עליונה . הוגים יהודים אחרים בשלהי המאה התשע - עשרה ובראשית המאה העשרים , שרבים מהם היו קרובים לתנועה הניאו - רומנטית ולציונות , היו שותפים להנחה זו של בובר . הבולט ביניהם היה גרשם שלום ( , ( 1982 – 1897 שבהיותו נער בגרמניה הפך לציוני נלהב . הוא הושפע מאוד מכתביו של בובר וטען כי " בובר היה הוגה הדעות היהודי הראשון שראה במיסטיקה קו מנחה ונטייה מתמדת ביהדות" ( שלום תש " ן , . ( 381 בגיל צעיר החליט שלום לעזוב את לימודי המתמטיקה ולעסוק בחקר הקבלה . את הדיסרטציה שלו על ספר הבהיר הגיש לאוניברסיטת מינכן בשנת , 1922 וזמן קצר לאחר מכן עלה לארץ ישראל והצטרף לסגל של האוניברסיטה העברית שזה עתה הוקמה , תחילה כספרן ואחר כך כמרצה למיסטיקה יהודית . שלום קיבל את ההגדרה המודרנית של המיסטיקה כקשר אקסטטי ישיר ובלתי-אמצעי של האדם עם האלוהות ואימץ את הנחתו של בובר כי מיסטיקה יהודית התקיימה ביהדות כזרם רציף ומשמעותי . הוא ביסס את מחקרו על הקטגוריה " מיסטיקה יהודית " , ושדה המחקר שייסד זכה להשפעה וליוקרה רבה . שלום ותלמידיו הקדישו מאמצים רבים למחקר פילולוגי - היסטורי מדוקדק של הטקסטים השייכים , לדעתם , לזרם המיסטי היהודי . הם תיארו את השתלשלותן של התנועות המיסטיות , לשיטתם , ואת השפעתן הרבה על ההיסטוריה היהודית בשלהי ימי הביניים ובראשית העת החדשה . מטרתו העיקרית של מפעל המחקר של שלום הייתה לחשוף את מרכזיותה של המיסטיקה היהודית , שלדעתו היא שאפשרה את קיומו הלאומי של עם ישראל בתקופת הגלות . שלום אף טען שהמחקר האקדמי הוא האמצעי היחיד העומד לרשות האדם המודרני המבקש ליצור קשר עם המציאות הטרנסצנדנטית שבהשראתה נכתבו הטקסטים המיסטיים היהודיים . על פי תפיסתו , בכך מהווה המחקר האקדמי של הקבלה את המשכה המודרני של המיסטיקה היהודית . בשנות השמונים של המאה העשרים , לאחר פטירתו של שלום , התרחשה " מהפכה " בשדה המחקר של המיסטיקה היהודית . חוקרים צעירים ובראשם משה אידל , יהודה ליבס , אליוט וולפסון ואחרים ערערו על כמה מהנחות היסוד התיאורטיות והמתודולוגיות של שלום והציעו פרספקטיבות חדשות וכיווני מחקר חדשים . הם דחו את ההנחות של שלום בדבר מקורה של המיסטיקה היהודית והשתלשלותה ההיסטורית , ערערו על המתודה הפילולוגית - היסטורית שלו ועל האקסקלוסיביות שלה במחקר והציעו להוסיף לצדה מתודות מחקר אחרות כגון מחקר פנומנולוגי השוואתי , המקובל בחקר הדתות . עם זאת , המחקר החדש לא דחה את הקטגוריה המכוננת של השדה - קטגוריית המיסטיקה היהודית , שבמסגרתה נבחנות הקבלה והחסידות . יתר על כן , חוקרי
|
|