|
|
עמוד:12
של הפוסט מודרניזם , הבימאי קוונטין טרנטינו . את האחרים הוא פשוט מסיט הצידה . אין אזכור לאחים כהן ( קצת חבל בעיני ) , אין התייחסות לפדרו אלמודובר ולאמיר קוסטוריצה וטוב שכך . המחבר דוחה , כנראה על הסף , את הגישה הפוסט מודרנית שתפסה מקום מרכזי בעידן האחרון והביאה להכפשתו המוסרית של הקולנוע . הוא מתעלם במודע מדייויד לינץ ' , מטקשי קיטאנו , מלוק בסון ובמיוחד ( וכל הכבוד לו על כך !) מן הבימאי הבריטי פיטר גרינאוויי ומהדני לארס פון טרייר . אלה הם רק מעט מהשמות הרבים המזינים את המתקפה על הפוסט מודרניזם , ששחרר את הקולנוע ממחויבות לאמת , למוסר ולסולידריות החברתית , שירון זליכה עמל כל כך להנחיל אותם לתלמידיו בפרט ולציבור הרחב בכלל . מפתיע שהקולנוע האיראני או התורכי נעדר מסדר היום שלו , וכך גם הקולנוע הדרום אמריקאי והופעתו המשובחת - לאחרונה - של הקולנוע הרומני החדש . נראה שאי אפשר להכיל את כל אלה בספר אחד . כך או כך , כמי שמתנהל כדון קישוט חברתי פוליטי ומעוגן היטב בנעשה במרחב הציבורי הישראלי , תרומתו של ירון זליכה בספר זה למחקר ולשיח הקולנועי מעוררת סקרנות וציפייה לספרו הבא , שבו ישלים את החסר . ולסיום גילוי נאות : ירון זליכה הוא חבר יקר שלי , וכאשר מצאתי ברשימת הסרטים הנסקרים בספר התייחסות חיובית לסרטי הראשון , ' אור מן ההפקר ' , לא יכולתי שלא להתרגש . הסרט שלא התקבל בשעתו , לפני כארבעים שנה , הפך עם הזמן למרכזי בכל דיון על הקולנוע הישראלי . גם בעניין זה תרומתו של ירון זליכה יקרה מפז .
|
|