|
|
עמוד:1
מבוא תלמידים רבים רואים במתמטיקה מקצוע מפחיד . מאמץ מחקרי גדול נעשה בניסיון למצוא דרכים להפוך את שיעור המתמטיקה למעניין יותר ואת מקצוע המתמטיקה למפחיד פחות . מאחר שילד מטבעו אוהב לשחק , אחת הדרכים המוצלחות ביותר היא שימוש בפעילויות משחקיות . ישנם שתי צורות של משחק : משחק דיגיטלי ( באמצעות מחשב ) ומשחק לא דיגיטלי . פעילות משחקית אינה יכולה להחליף את שיטת הלימוד המסורתית שבה המורה מסביר את החומר הנלמד בפני התלמידים בעזרת מצבע ( טוש ) ולוח , אלא רק להשלים את תהליך הלימוד . הפעילות המהנה יכולה לשמש כלי לשינון והטמעת החומר הנלמד , לחיזוק השליטה בחומר והעלאת הביטחון העצמי . יתר על כן , חלק מהפעילויות מיועדות גם לחיזוק החשיבה הלוגית . לא פחות מכך , המשחקים באים כדי לחבר אסוציאטיבית מתמטיקה להנאה . זאת על מנת להפחית לחצים ולהוריד את התחושה השלילית הנובעת מחוסר הצלחה במקצוע המתמטיקה . למרות כל היתרונות שמנינו בפעילויות אלו , אין להפריז בהן . הניסיון גם מראה שלא כדאי שהפעילויות יתבצעו בתדירות קבועה . פעילות קצרה , של כחצי שעה בסוף השיעור , פעם בשבועיים שלושה , יחד עם פעילות אחת ארוכה פעם בשנה היא התדירות המומלצת . עם זאת , התדירות האופטימלית תלויה כמובן בתחושת המורה ובגיל התלמידים . ככל שגיל התלמידים נמוך יותר תדירות קיום הפעילויות תהיה גבוהה יותר .
|
|