|
|
עמוד:12
ג . דרשות הפסוקים בבבלי כ 3 › % מן החומר בבבלי 21 › 9 ) מילים ) מיועד לדיון בדרשות פסוקים . על אף גודלה יוצא הדופן של הסוגיה שלנו אין סוגה זו נדירה בבבלי – אך בירושלמי יש רק סוגיה ארוכה אחת 10 מעין זו . סוגיה זו מתמקדת במיוחד בייתורי לשון ולשונות כפולים , ופעמיים בסוגייתנו , כפי שנראה להלן , דיון הלכתי משתנה והופך לדיון בדרשות פסוקים . בנוסף לשתי הסוגיות העצמאיות הדנות באיסור ״בל ייראה ובל יימצא״ ( המונות יחד כ 1060 מילים ) יש בבבלי עוד שקלא וטריא על דרשות פסוקים הפזורה בכמה מקומות שונים , בעניין הצורך לדבר 11 בלשון נקייה ובעניין העיקרון הפרשני ״אין מוקדם ומאוחר בתורה״ . נדון בדוגמה אחת לדרשה כזו מסוגייתנו , ולצורך העניין נקדים הקדמות מספר . התורה אוסרת חמץ ותוצריו בשלושה מקומות : שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ . מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך . ולא יראה לך שאר בכל גבלך שבעת ימים ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב 12 ביום הראשון לבקר . האיסור מבוטא , אפוא , בשני אופנים שונים : ( 1 ) לא ימצא בבתיכם , ( 2 ) לא יראה לך . הביטוי ״לא יראה לך״ גופו מוזכר אף הוא שלוש פעמים בתורה , פעמיים בשמות יג ופעם אחת בדברים טז . בירושלמי המילה ״לך״ נדרשת כמיעוט : ... אית תניי תני לא יראה לך לך אין את רואה אבל רואה את לגבוה אית תניי תני אפילו לגבוה [ ... ] לא יראה לך אית תניי תני לך אין את רואה רואה את בפלטיא 13 אית תניי תני אפי׳ בפלטייא ... ברור שהירושלמי אינו דורש אלא את ״לא יראה לך״ שבשמות ואינו חש לכפילות שבין שמות ודברים . ( המכילתא דורשת את הפסוק בשמות ״לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור״ בהיקש שמשווה את איסורי החמץ והשאור , אבל גם היא , כמו הדרשות שבירושלמי , לא הכילה את הפסוק בדברים בדרשתה ( . במכילתא דרשב״י ובבבלי אנו מוצאים דרשה שונה לחלוטין , ונביא את הברייתות המקבילות זו לצד זו : 10 לסוגיות בבליות ראו , למשל , פסחים מב–מג , ב״ק סג–סה , ב״מ ס–סב , וביתר שאת , חלק ניכר של מסכת זבחים ובייחוד פרק איזהו מקומן ( פרק ה , ( שבו יש כמה וכמה דיונים תאורטיים על השאלות איך לומדים מן המידות שהתורה נדרשת בהן , ואם חוזרים ולומדים למד מלמד – האם דין שנלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש , ודברים אחרים כיוצא בהם . סוגיית הירושלמי היא שבת ז , ב , ט ע"ג הדנה במידת כלל ופרט וכלל . בנוסף , יש בירושלמי כמה סוגיות קצרות נוספות מאותה הסוגה ( לדוגמה , ריש שביעית [ לג . ([ א"ע 11 ג , ב 30 ›] מילים , " לישנא מעליא ;[ " ו , א-ב , ז , ב 290 ] מילים , " מוקדם ומאוחר ;[ " ז , ב 158 ] מילים , " בדיקה לאור הנר ;[ " ח , א 358 ] מילים , " שלוחי מצוה אינן ניזוקין . [ " 12 שמות יב , יט ; שם יג , ז ודברים טז , ד , וראו להלן . 13 ירושלמי כט , א , על פי מהד׳ האקדמיה ללשון העברית , ירושלים , תשס״א .
|
|