|
|
עמוד:11
עם ההתקדמות למעלה , האדם שניצל זוכה במעט אוויר רענן . הדבר מבהיר לו עד כמה הוא חי בסירחון עמוק כאשר היה כל כולו בביצה , וגם רומז על מה שיהיה אם ימשיך להתרומם . הוא מתפנה להביט סביבו ורואה אנשים נוספים הנמצאים על חבלים , חלקם כבר ממש גבוהים מעל הביצה , ואחרים עדיין שקועים כמוהו . לידו ממש הוא מבחין באדם שהיה תלוי גם כן על חבל מקביל , גבוה יותר ממנו , כל גופו כבר מחוץ לביצה . אלא שההוא הסתפק בהתרוממות הקצרה מעל הביצה וכבר שבע נחת מהתוצאה . היות שהיה מרוצה , הרפה האומלל את האחיזה החזקה בחבל , וכצפוי החליק מייד בחזרה לביצה . אלא שהפעם , מכיוון שהייתה זו נפילה מן הגובה , הצלילה הייתה מיידית , והוא נעלם לגמרי במדמנת הביצה . הניצול , אשר צפה מן הצד במהלך המהיר והעצוב הזה , נרעד כולו בחשש , ומגביר עוד יותר את אחיזתו בחבל מתוך החלטה לא לאבד אותו ( הצעד השלישי . ( בשלב זה , כאשר האיש כבר מצוי בבטחה יחסית ונושם אוויר קל יותר , ההתרוממות נעצרת . גופו מחוץ לביצה ורק קצות רגליו שקועות עדיין , אבל החבל אינו מתרומם . גם לטפס לבד הוא אינו יכול . מסתבר שבעבר , כאשר היה שרוי עמוק בביצה , הסתבכו רגליו בשורשים ובשיחים המצויים בביצה , ודבר זה מונע אותו כעת מלהתקדם . החבל חדל להתרומם , והמושך בו ממתין לכך שההסתבכות תותר . הטובע לשעבר מביט סביבו ורואה שאחרים התלויים על החבלים סביבו , שנמצאים בשלב התרוממות מקביל , אוחזים בחבל בחוזקה ביד אחת , מלפפים אותו על היד , ובאחרת משחררים את כל התסבוכות תוך התכופפות מטה אל תוך הביצה ממש ( הצעד הרביעי . ( האיש לומד מהם , מתכופף גם הוא אל הביצה , בטוח כל עוד ידו האחת אינה מרפה מן החבל , ומשחרר את עצמו מכבלי העבר המושכים מטה . בעשותו כך הוא נדרש להשקיע מאמץ לא פשוט – גם בהתכופפות אל הבוץ הסמיך , שיש בו כל מיני מזיקים ואשר הזיכרון שלו ממנו אינו נעים כלל וכלל ; גם בשחרור של השורשים והענפים , שחלקם תפסו אותו ממש כמו אזיקים ; וגם בהמשכת האחיזה של ידו האחת בחבל , אשר מבטיחה את הצלתו . אחרי שהוא מסיים את עבודת השחרור מתסבוכות העבר , האדם מסמן למושך בחבל שהוא מוכן , שהוא אינו מעוניין עוד להישאר בקרבת הביצה ושהוא רוצה להמשיך בהתרוממות עד כמה שניתן ( הצעדים החמישי , השישי והשביעי . ( מתרחשת התרוממות נוספת , אך שוב החבל נעצר . מתברר שבעבר , בהיותו שקוע בביצה , קשר האדם את עצמו בסיבים שונים אל רעיו לביצה , מתוך תקוות שווא שבכך ימנע מעצמו טביעה . על מנת להמשיך להתרומם , עליו לנתק גם קשרים אלה ( הצעדים השמיני והתשיעי . ( הדבר אינו פשוט , כי צריך לפנות אל האנשים האלה , להזכיר נשכחות לא נעימות , שהתאימו לחיי הביצה , ולנתק את הסיבים . אין בררה . יש משהו בקשרים האלה שמושך למטה , וחייבים לנתק אותם . כאשר הוא מסיים , החבל ממשיך לעלות . כעת האיש שעולה בחבל כבר מנוסה בהתרוממות . גם אם הוא מסתבך תוך כדי עלייה בענפים או בזרדים שנקרים בדרך , אין הוא מתמהמה , ומשתחרר מהם באופן מיידי ( הצעד העשירי . ( כיוונו ברור לו – הוא רוצה להתקרב ולהגיע אל בעל החבל המופלא שהציל את חייו ( הצעד האחד עשר . ( תוך כדי המשך ההתרוממות , בהיותו לגמרי מחוץ לביצה , מתברר לאיש , שוב על ידי
|
|