|
|
עמוד:10
ממרכיביו העיקריים של הצופן שלו . ומכאן החשיבות הרבה שיש לבדיקתן , לגבי הבנת הצופן העגנוני . ככל שהרביתי בחקירת המערכות כן נתבהרה לי יותר חשיבותן להבנה מקיפה ומעמיקה של הסיפורים . אם להשתמש בהגדרתו של אדוארד ספיר , שלכל יצירה ספרותית שני רבדים - הרובד הסיפורי-עלילתי והרובד הלשוני-אומנותי , הרי ניתן לומר כי ביצירת עגנון , המלים הבונות את מערכות המלים משמשות כנקודות חיבור בין שני הרבדים . בבדיקת מלים המחברות את שני הרבדים עסקה גם שיטת המלה המנחה בחקר המקרא , מבית מדרשם של בובר ורוזנצוייג . בשיטה זו , מתחקה החוקר אחר " מלה או שורש לשוני , החוזרים בתוך טכסט או רצף טכסטים ... חזרה רבת 4 משמעות . " הקריטריונים המשמשים בעבודה זו לקביעת המלים המנחות אינם חופפים במלואם לאלה הנקוטים בשיטה הנ"ל , אף על פי שזו שימשה נדבך ראשון לשיטה המוצעת כאן . לפיכך , נכללות בדיוננו גם יצירות שיסוד המלה המנחה כהגדרתה בחקר המקרא אינו חל עליהן , כגון יצירות שבהן המלה נשברה או הוקטנה עד לבלי הכר כמעט , וכן יצירות , שבהן הקשר בין המלים אינו גזרוני אלא משמעותי . כמו כן שונה השיטה מן השיטה הסטאטיסטית בחקר הספר ות . בשיטה הסטאטיסטית , מושם הדגש על תדירות הופעתן של מלים ומטאפורות מסוימות בטכסט . על סמך זאת ועל סמך דרך פיזורן של המלים והמטאפורות מנסה השיטה הסטאטיסטית לקבוע לעתים את אחדותו של הטכסט , לעתים את זמן חיבורו , לעתים את זהות מחברו . השיטה הנקוטה בספר זה שונה הן מבחינת אמצעי הבדיקה , הן מבחינת המטרה . מטרת הבדיקה איננה הוכחת זהות המחבר או מועד חיבור היצירה ברצף הכרונולוגי של יצירת אותו מחבר , אלא בחינת המשמעות והתפקוד של מלים מסוימות , המתבלטות במהלך הקריאה , אם משום חזרתן פעמים רבות , אם משום היותן קשורות באופנים שונים למלים חוזרות אחרות . קנה המידה להבחנה בין מלות מפתח שכאלה לבין "סתם" מלים במארג הטכסט איננו , איפוא , תדירות ההופעה , אלא ההצטרפות למערכות מלים שבתוכן שורר קשר הדוק בין יחידות המערכת - ) המלים ) , ולקשר זה משמעות מכרעת לגבי תוכן היצירה כולה . על סוגי הקשר שבין המלים הבונות מערכת נעמוד להלן . גילוי קיומו של קשר המוליך לגילוין של מערכות מלים הוא אינטואיטיבי 16 בתחילתו . כליו של הקורא-החוקר הם בראש וראשונה העין והאוזן . פעולת
|
|