מבוא

עמוד:11

היהודי במזרח אירופה , נשארו בעינם ביטויי אי שוויון בין נשים וגברים ונשארה העמדה הנחותה של הנשים , רווקות כנשואות . אי השוויון התבטא ביצירה מחדש של אלמנטים מסורתיים , פטריארכליים , ביחסים בין נשים לגברים , ובמקרה זה בין נשים אשר ציפו לשינוי בחייהן לבין גברים אשר מימשו ציפיה זו . אי השוויון התבטא בכל תחומי החיים . בעבודה התרכזו הנשים בעיסוקים נשיים מסורתיים . רובן המכריע לא הגיעו לעבודת כפיים יצרנית , שהיא אשר נחשבה לעבודה המשחררת , היוצרת את האדם החדש . עבודת הנשים היתה זמנית ובלתי מקצועית , בדרך כלל , ולפיכך גם הכנסתה זעומה . מסלול חייהן האישיים נשאר צמוד למשפחה על חלוקת התפקידים המקובלת בתוכה . גיל הנישואים הממוצע לנשים אשכנזיות בארץ היה . 25-24 גיל זה , הדומה לגיל הנישואים במזרח אירופה באותו זמן , אינו נחשב לגיל צעיר דווקא , אולם אינו מותיר תקופה ארוכה של חיים עצמאיים לפני הנישואים . הנשים הנשואות הפסיקו בדרך כלל לעבוד וניהלו חיי משפחה ביחידות פרטיות , נבדלות . מבחינה חברתית פוליטית היו הנשים פאסיביות , בניגוד בולט למעורבות הרבה בקרב הגברים . הבעיה העומדת בפנינו , קרי הרפרודוקציה של אי השוויון בין המינים , מחריפה אם נתמקד בתנועת העבודה . בניגוד לארגוני עובדים בחברות קפיטליסטיות אחרות , הרי בהסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל היוו הנשים אחוז גבוה יחסית מכלל החברים . ב 1926 הן היו 35 . 3 ° / 0 מבין חברי ההסתדרות בערים , ובשנת . 45 % - 1933 אחוז זה כולל הן את הפועלות השכירות שהיו חברות הסתדרות , והן את הנשים הנשואות לפועלים , שעבדו במשק ביתן בלבד . הכוח הכלכלי והפוליטי שההסתדרות הצליחה לצבור מאז היווסדה ב , 1920 והמשקל הכמותי של הנשים בתוכה , לא סייעו לשיפור מעמדן . לא רק שההסתדרות לא מנעה התפתחות של אי השוויון , להיפך , היא אף מילאה תפקיד פעיל בתהליך זה . השפעתה התבטאה , כפי שנראה להלן , בהכוונת נשים דרך לשכות העבודה ההסתדרותיות לעיסוקים נשיים מסורתיים , בחתימה על הסכמי שכר ששכר הנשים בהם היה באופן שיטתי נמוך משכר הגברים , במדיניות תעסוקה אשר בעיתות שפל העדיפה עבודת גברים על פני עבודת נשים נשואות , בהקמת מוסדות מרכזיים שבהם היה ייצוג קטן ביותר לנשים , ללא כל יחס למשקלן בין חברי ההסתדרות , ובהתעלמות גמורה מן הצרכים של הנשים שעבדו במשק ביתן . אפשר להמשיך ולשאול , כיצד קרה ששירותיה של תנועת העבודה - ארגונים כלכליים ופיננסיים , קואופרציות יצרניות וצרכניות , שירותי בריאות והבראה , עיתון והוצאת ספרים ועוד - שירתו בעיקר את הצרכים של הגברים העובדים . ההסתדרות כמעט שלא הקימה ארגונים ושירותים המותאמים לתנאים המיוחדים של הנשים שבהסתדרות , בין אם מדובר בתנאים הנובעים מהעיסוקים הנשיים - עבודות שירות או עבודות במקומות קטנים , מפוזרים , שבהם יחסו של המעסיק יותר כפייתי ופאטרנאליסטי - ובין אם מדובר בתנאים ובצרכים המיוחדים של נשים העובדות במשק ביתן . הכוונה בחיבור זה היא להבהיר מדוע הנשים נשארו בשוליים של תהליכי השינוי

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר