בשער הספר

עמוד:10

להתוודעות לאני ולאחר , סימן היכר לכתיבה רב קולית , נוספת הצליינות ומקומה בסיפורת של המאה החצויה . צליינות , בהגדרה מעודכנת , משמעה : חתירה והתקדשות למטרה , כתוכנית חיים , לפי בחירתה של הנפש הפועלת מתוך חירות ועצמאות רוחנית . ככזאת , היא לפי עצם טבעה , מן המאפיינים המובהקים של הפלורליזם בספרות . צליינות כזו , הנסמכת על בחירה אישית רשאית לבטל מחויבות למטרות מן המורשה המקודשת ברשות הרבים . אין היא פוטרת את עצמה מעקרונות של כבוד האדם וחירותו . היא מתגייסת להגנה עליהם , בכלים ספרותיים , כל יוצר לפי דרכו . יצחק אוורבוך אורפז היטיב להסביר את הנתיב החילוני של מי שמחפש הגשמה עצמית , בלי לקבל על עצמו ייעוד שמקורו באמונה דתית . ליצירותיו ברוח זו , הוקדש דיון נרחב . מעמד האישה , צליינות פמיניסטית , הוצג בכתיבתה של עמליה כהנא כרמון . צליינות קיומית , הרצון לשרוד , במבט על חיי אדם מראשיתם עד אחריתם , על העצמי והזולת , הובחנו בכתיבתו של יעקב שבתאי . טקסי התבגרות בהתגוונותם הסביבתית תוארו בסיפוריו של נסים אלוני . צליינות בהתייצבות מול ערכי מוסר מוליכה למכלול יצירתו של אברהם ב . יהושע . וכך גם החתירה לנבכי הנפש ביצירות של עמוס עוז . הפרקים הנועלים את הכרך מוקדשים לעיון מדגים בכתביהם . הכרך הנוכחי , כמו קודמו , כולל מחקרים שנכתבו על ידי , בתחומי המחזאות והסיפורת העברית לדורותיה , נוספו עליהם פרקים חדשים , כמתחייב מן הנושאים הראשיים שלהם נדרשת הטרילוגיה . כל שנבחר , ממה שכבר ראה אור וכל שנוסף עליו , הוא , מובן מאליו , אך ורק בגדר של ניסיון לתאר במעט את הצד הספרותי במגעו עם ההיסטורי . להסתייע לשם כך בהארה פרשנית של יצירות , מתוך מכלול , גדול בהרבה . תקוותי היא שהמונחים , בהנגדה , שעליהם מבוססים הכרך הראשון והשני , וכך בכרך השלישי הנמצא בהכנה , יביאו תועלת , בזכות ההדגמה המפורטת , המפרשת , המצדיקה והמקנה להם אמינות . בדרך זו הם יוכלו לסייע כנקודות מוצא להתוודעות מקיפה ומפורטת יותר עם כל סופר וכל יצירה בנפרד . ובעיקר להתייצבות , חוזרת ונשנית , לנוכח התקופה שבה סבלו העם היהודי ועמו העולם הנאור כולו , לרבות העמים שנכנעו וסגדו לאידיאולוגיות ההרסניות . הפכו והיו קורבן לאובדן עשתונות שאין לו הסבר מלא , ושמן ההכרח לבחון אותו , חזור ובחון , בכל הכלים הרוחניים שניתנו לאנושות כדי להגן על קיומה והגותה המוסרית . הכרך השלישי , שינעל את הטרילוגיה , יכוון למאפייני המבע הספרותי הפוסט מודרני , במחצית השנייה של המאה העשרים . תהיה בו התייחסות לניאו ריאליזם כהכנה להיפר ריאליזם בשני כיווניו : העלילתי והגרוטסקי . כהנחה יסודית יובהר ההבדל בין ביקורת קיצונית שהופגנה נגד ההיפר ריאליזם בגילוייו החברתיים והכלכליים לבין התגלותו החיובית כצורת יסוד ביצירה הספרותית . כל יצירה לפי ערכה האסתטי . אני מזכיר מתוך הוקרה את חיים פלג ז"ל , העורך של ספרי , בהם "דראמה של מצבים קיצוניים , מלחמה ושואה , " בהוצאת ספרית פועלים , שחלק ממנו נכלל בכרך הזה . ייבדל לחיים ארוכים תלמידי וחברי ד"ר ידידיה יצחקי , העורך של הטרילוגיה . תודתי העמוקה נתונה לו בזאת .

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר