פרק שני אתיקה של נאמנות לנראה

הסר אפוא בן ארם בקבוצה את עיני הזכוכית מקרבך . פתח את מבטך על חברך היושב למולך אל השולחן המשותף . פתח נא עליו את מבטך , החי , החם , האנושי ( דוד מלץ . ( בפרק הקודם עסקתי ביחס שבין אתיקה של צדק לבין אתיקה של חמלה . כפי שהראיתי , אחד היסודות של אתיקת החמלה הוא נאמנות לאירוע - נאמנות המונעת מתוך הכרה בייחודיותו של המצב שבו נתון הפועל המוסרי . בפרק זה אבקש להרחיב את היריעה על אופייה של נאמנות זו , שאותה אכנה ' נאמנות לנראה . ' אפתח בהנהרת טיבו של יחס הנאמנות בכלל , ולאחר מכן אעבור אל הנאמנות לנראה , בפרט . פרק זה ישמש מצע עיוני בסיסי לפרקי הספר הבאים , שכן 'אתיקה של נאמנות לנראה' היא העומדת ביסוד תנועת הנסיגה הפנימית על שלל גילוייה . אתיקה של נאמנות נקודת מוצא הולמת לפתיחת הריון היא הגדרתו של רויס , שלפיה נאמנות היא מסירות מתמדת למושא נאמנות , שהאדם בוחר בו ברצונו ובאופן מעשי . נפרק הגדרה זו לרכיביה ; א . נאמנות ורצון חופשי נאמנות מיוסדת על רצון חופשי ואינה כפויה על האדם . הוא המקבל על עצמו , מרצונו החופשי , את הנאמנות . זוהי דיספוזיציה ופרקטיקה שאדם בוחר בה , שכן תמיד פתוחה בפניו האפשרות ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד