השביתה הכללית והמרד על המרד הפלסטיני של , 1939-1936 שהתלקח בעקבות מותו של שיח' עז אל דין אל קסאם ב , 1935 החל בשביתה של שישה חודשים והסתיים בדיכויה של התקוממות כלל ארצית חמושה בידי כוחות בריטיים , כבר נכתב רבות . על מלחמת , 1948 שאת תוצאתה הפלסטינים מכנים אל נכבה , אסון נישולם , ובעבור הישראלים היא מציינת את ראשית עצמאותה של מדינת הלאום שלהם , נכתב אפילו יותר . אין באפשרותי לחזור ולסכם כאן בפירוט את השתלשלותם של שני האירועים האלה , ואף לא אנסה לעשות זאת . ואולם הדבר שער כה לא הוסבר במלואו הוא ההשפעה הניכרת שהיתה לדיכוי המרד של 1939-1936 על תוצאתה של מלחמת 1948 מבחינתם של הפלסטינים ; כיצד כישלונות הנהגתם והיעדרם של מבנים מדינתיים תרמו למפלתם הצבאית והפוליטית הן במרד הן במלחמה ; ולבסוף , כיצד המורשת הכבדה הזו השפיעה עליהם לאחר מכן . כבר הראיתי כיצד סוכלו המאמצים הפוליטיים של הפלסטינים עד אמצע שנות השלושים בגלל אי יכולתם של מנהיגי התנועה הלאומית להסכים על האסטרטגיות המתאימות , לגייס את ההמונים ולארגן אותם ביעילות , ליצור מערך מעין מדינתי מייצג , מקובל ומוכר ( שכן הבריטים מנעו מן הפלסטינ...
אל הספר