1 החברה הערבית בפלסטין המנדטורית

דוד וגולית ב 948 ו שנת 1948 היתה מכריעה כל כך בתולדות הפלסטינים , עד שאם רוצים להבין את המשך ההיסטוריה שלהם , חייבים לרדת לעומק השינוי שחוללה בעולמם . בתחילת 1948 היו הערבים רוב מוחלט של אוכלוסיית פלסטין בגבולות המנדט הבריטי שבין הים התיכון לנהר הירדן - כ 1 . 4 מיליון מתוך שני מיליון בני אדם . הם גם היו רוב האוכלוסייה ב 15 מתוך 16 הנפות בארץ ' . קרוב ל 90 2 אחוז מאדמות הארץ הפרטיות היו בבעלות ערבים . ואולם בתוך חודשים אחדים , כשהלכה המלחמה בפלסטין והסלימה בחודשים מרס עד אוקטובר , 1948 התחולל שינוי קיצוני . יותר ממחציתו של הרוב הערבי בארץ , ככל הנראה יותר מ 750 , 000 בני אדם , גורשו או אולצו לברוח מאזורים שהיו לחלק 3 ממדינת ישראל . כמחציתם נאלצו לעזוב את בתיהם לפני כינונה הרשמי של ישראל וכניסתם של כמה צבאות ערביים לפלסטין ב 15 במאי ; השאר עזבו 4 אחרי מועד זה . בתחומי ישראל ( ששלטה עכשיו ב 78 אחוזים מהשטח שהיה פלסטין המנדטורית , במקום ב 55 אחוזים שהוקצו למדינה היהודית בתוכנית החלוקה של ( 1947 נשארו לאחר מכן כ 150 , 000 פלסטינים . הם הצטמצמו לכדי מיעוט קטן במדינה החדשה , בזמן שהא...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד