כשניגש הורדוס לחידוש פני בית המקדש הוא היה בשנה השמונה-עשרה למלכותו , ועברו כבר עשר שנים מאז פקד אותו המשבר המדיני האחרון . מלכותו הגיעה זה מכבר לשיא התפשטותה . הוא שלט על כל חוף הארץ מרפיח וער דאר , על כל בקעת הירדן ( פרט לתחום בית שאן ) ועל שטחים נרחבים בחורן ובבשן . הוא היה מנוסה בבנייה , וצבר אוצרות רבים ממיסים ומעסקיו המסחריים , כגון חכירת מכרות הנחושת של קפריסין . עשר שנות שלום תחת שרביטו של אבגוסטוס קיסר הביאו עמם פריחה כלכלית בעולם כולו , והעשירו גם את תפוצות ישראל שחיו ביוון , באסיה הקטנה , בסוריה ובמצרים . יוסף בן מתתיהו מספר בספר החמישה-עשר של "קדמוניות היהודים" באיזו זהירות ניגש הורדוס למפעל זה , אשר היה מכוון "להקים לו שם עולם . " המלך התחיל את מפעלו בהכנה נפשית של העם , וכינס אספת-עם גדולה בה הסביר אח תכניתו . אופייני לגישתם של בני אותו הדור ( וגם של זמנים מאוחרים יותר , ( שהורדוס לא תיאר את תכניתו כחידוש אלא כשיחזור של הבית . לדבריו היתה כוונתו אך ורק להחזיר לבית המקדש את ממדיו המקוריים כביכול . הוא הסתמך על מידות הבית הנזכרות בספר דברי הימים ב ( פרק ג , פסוק ר , ( בניגו...
אל הספר