עקיבא פלפסר במאמר מודגש שהאקדמיה וידיעת הארץ הם שני קווים מקבילים שלא ייפגשו לעולם . האמנם ? השאלה סבוכה ומעניינת והתשובה מאוד מורכבת . על פניו צודק הכותב , שהתפתחות המדע והאקדמיה קשורים ב'התמקצעות' ובמומחיות . יש לדעת 'הכל על ראש הסיכה' או 'לדעת הכל על לא כלום , ' לעומת הלימודים הכלליים כמו ידיעת הארץ , ששם נדרשים הלומדים להיות 'אנציקלופדיסטים' ולדעת כמעט על הכל . עם ייסוד האוניברסיטאות באירופה בימי הביניים , נקבעה כעין היררכיה מדעית , ומקצועות רבים נשענו על אחרים . המתמטיקה והפילוסופיה היו מקצועות מסדר ראשון , שלא היו תלויים להלכה במקצועות אחרים . אך הפיסיקה והכימיה היו כבר תלויים במתמטיקה והם נחשבו לסדר שני . הבוטניקה , הזואולוגיה והגיאולוגיה הנשענים על מתמטיקה , פיסיקה וכימיה היו כבר מעצם טבען דיסציפלינות מסדר שלישי . מקצועות כמו גיאוכימיה , גיאופיסיקה , היררוגיאולוגיה וכד , ' היו תחומים שונים שהפכו בהדרגה לדיסציפלינות והם בעצם סדר רביעי . נמצא שהם נשענים בחלקם או במלואם על מקצועות מסדר שלישי , כמו , למשל , הידרוגיאולוגיה , הנשענת על הידרולוגיה וגיאולוגיה . קוו ואדיס ? לאן הדרך ? ה...
אל הספר