מזרחו של גליל ועמק החולה בתאורי נוסעים במאות ה־18 ־19

חיים גורן הגליל העליון המזרחי היה מרוחק ממסלולי הביקור של הנוסעים לארץ ישראל לא רק בתקופות קדומות , אלא גם במאות ה 18 וה . 19 רק מעטים מקרב עולי הרגל שעברו דרך הגליל לכנרת ו / או לצפת ומשם לדמשק , עברו דרך גשר בנות יעקב , שהיה מאז ומתמיד מקום מעבר חשוב , ובתקופת דיוננו התנוסס שם גשר אבן מרשים , בצומת הדרכים הראשי מדרום לעמק , שבו נתחברה הדרך מעכו מזרחה , לדרך שעלתה מטבריה לחולה ולדמשק , שכן ח'אן גוב יוסף הממלוכי . למקום היתה גם משמעות היסטורית ודתית , והוא זכה , על כן , לתאורים רבים . מרכז העמק היה ביצתי , אך בחורף התפשטה הביצה צפונה במידה ניכרת , והדרך היחידה שחצתה את העמק מדרום לצפון עברה , כמו הכביש דהיום , למרגלות הרי נפתלי שבמערבו . האתר היחיד הראוי לציון לאורך הדרך המערבית היה טחנת הקמח בעין מלחה , שהיתה גם מעין מרכז חברתי ומקום מפגש . ההולכים בדרך זו צפונה , ביקשו להגיע למקורות הירדן , ולשני האתרים שהיו מוכרים יחסית , תל אל קאדי והבניאס . בשנת 1968 פרסם דוד אמיר ז"ל , חבר קיבוץ דן חוברת המוקדשת לבניאס , שבה ריכז 1 עדויות על האתר . זהו מחקר ראשוני וחשוב , שיכול לשמש בסיס לכל מח...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל