1 ויהי ממחרת ויחוגו היהודים חגם הוא חג שבועות , ויגש טיטוס אל ההיכל ויוסף עמו , ויקרא טיטוס אל יוחנן ואל שרי הפריצים בקול גדול ויהי יוסף מפרש להם את דברי טיטוס . ו ויען טיטוס ויאמר אל יוחנן ו מה חטא לד ההיכל הזה אשר תגרה עליו את הרעה הזאת להרסינו ? אם בכח 5 וגבורה תתהלל , צא עם גיבוריך אל השדה ונלחמה שם . ו ועתה הלא היום הזה יום חגכם , מדוע אתם נלחמים במקום הזבח והעולה ואתם מחללים את קדשי אלהיכם . ו אין אנו נלחמים על ההיכל כי בית אלהים הוא , אר עמכם מלחמתנו ולא עם ההיכל . ו ואם תאמרו כי לא נוכל עוד להלחם , הכניעו לנו עורף ונשאתם עולינו . ו ואם תאמרון : הבה ונלחמה , 10 לכו ונצא השדה ושם נערוך מלחמה , ולמה תשביתון זבח עבודת אלהיכם . וכאשר המליץ יוסף ליהודים את דברי טיטוס , החרישו כל העם ולא ענוהו כי מצות יוחנן ושרי הפריצים עליהם לבלתי השיב להם דבר . ו אז ענהו יוחנן ויאמר לו : אין לזבוח זבח בקרב ההיכל הזה טוב מבשרינו 15 ודמינו , כי על אלהינו נלחם ונחשב לפניו כעולת התמיד לרצון ונמותה חופשים בתור עיר הקודש . ויען טיטוס את יוחנן ויאמר : אמנם כי העיר עיר קודש היא וההיכל . 1 ויהי ממחרת וכו' — ...
אל הספר