[מח. מות מרימי]

1 וישב אירודיס ירושלם בשלום , וימצא את ביתו בבהל , כי יוסף ושימי איש צורי אשר פקד אותם המלר לשמור את מרימי אשתו גילו את מסתרי המלר אשר ציוה להרוג את מרימי אשתו בלכתו אל אגוסתוס אם יקרהו אסון אשר לא יקחנה ארור אחרי מותו . ו ויהי כשמוע האשה 5 ותתעצב מאד ובדברו אליה את כל היקר והגדולה אשר הקרה לו לא שמחה האשה ולא היטיבה פניה ולא האזינה אל דבריו כי קיללה את משפחתו . ו וירא אירודיס את השנאה אשר שנאתו , ויצר לו מאד כי אהב אותה המלר מאד . ויהי היום ותעש מרימי המלכה מריבה עם שלומית אחות המלר אשת 10 יוסף , ותחרפיה המלכה אותה ואת משפחתה . ותלשינה שלומית אל המלר לאמר : בהיותר אל אגוסתוס , אישי יוסף שכב עם מרימי המלכה . ו ולא האמין המלר כי ידע את אשתו צנועה מתמול שלשום , אבל בעבור השנאה אשר שנאתו מעט שם המלר על ליבו את הדברים האלה , רקרא את אשתו וישאלה ויאמר לה : אמרי נא לי מה השנאה הזאת אשר תשנאני 15 חנם ולא אהבתני כתמול שלשום כאשר אני אהבתיר על כל הנשים ונשבעתי לר כי מיום אשר באתי אליר לא בא אלי תאות אשה אחרת זולתי תאוותה ו ותאמר מרימי : ואם אהבתני כאשר דיברת , מי שמע . 1 וישב אירודיס וכוי — קדמ...  אל הספר