[טו. מות האם ושבעת בניה]

1 אז נתפסו אחים שבעה ואמם ושולחו אל המלה כי עוד לא הרחיק המלר ללכת מירושלם , ובעבור מתועב בשר חזיר וסרוח ונבאש שוספו באכזריות ובשור בשרם הותז . ויובא האחד לפני המלר ויאמר אל המלך : מה לר להרבות דברים או 5 ללמד אותנו , כבר למדנו מאבותינו , הנה אנחנו ערכנו אותנו לקבל המות על יי ועל תורתו . ו ויקצוף המלר מאד ויצו להביא מחבת נחושת מובנו המקורי הוא 'למות' סתם , וכן מובנו ביוסיפון ( ע' פרק י"ח , . ( 28 וע' S . Liebermann , JQR , vol . XXXV 1944-5 , pp . 49-52 וע' גם . Zunz , Literaturgeschichte , p . 641-2 המיוחד אצל יוסי פון הוא בכך שהוא גורס בדרן כלל 'לשלם' ולא 'להשלים . ' . 1 אז נתפשו וכר — חשמ' , 'ב ז' . 'א ואמם — יוסיפון הולד בעקבות ספר חשמונאים ב' ואינו מכנה אותה בשם . על שמות האם לפי מסורת נוצרית ע' . Les Livres des Maccab 6 es , ed . F . M . Abel , 1949 , p . 381-2 בכל הנוסחאות של הסיפור שבספרות התלמודית , חוץ מבתלמוד בבלי , מסופר המעשה , שייחסוהו לתקופת השמד , על מרים בת תנחום ( או מנחם ) ושבעת בניה ( ע' גרשון דוד כהן , מעשה חנה ושבעת בניה , ספר היובל לכב' מרדכי מנחם קפלן , ניו יו...  אל הספר