משנה יד

ב # יבסר ביה נפקו רומאי מן ירו # לם . « [ תרגום ] בשבעה עשר בו ( באלול ) יצאו הרומאים מירושלים גמרא . מפני שהיו מצרין לבני ירושלים ולא יכלו לצאת ולבוא מפניהם ביום אלא בלילה . ובמה היו מצרים להם מלכי יון 1 היו מושיבים קסטריאות בעירות להיות מענין את הכלות ואחר כך היו נשואות לבעליהן , ומנעו את ישראל שלא לשמח עם נשותיהם לקים מה שנאמר . אשה תארש ואיש אחר ישגלנה ( דברים כח , ל . ( ולא היה אדם מב קש לישא אשה מפני הקסטריאות . חזרו ומבנימין אותם בחשאי שנאמר : והשבתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר ( ירמיהו כד , י , ( וכשהיו שומעין קול רחים בבורני היו אומרים : שבוע הבן , וכשהיו רואים אור נד בברור חיל היו אומרים : משתה שם משתה שם . ובת אחת היתה למתתיהו בן יוחנן הכהן הגדול וכשהגיע זמנה לינשא בא הקסטרין לטמאה ולא הניחו אותו , וקנאו מתתיהו ובניו , וגברה ידם על מלכות יון ונמסרו בידן והרגום , ואת היום שבטלום עשאוהו יום טוב . ליכטנשטיין 2 בולל את יום השבעה עשר באלול בין ימי הזיכרון הקשורים בתולדות המרד הגדול . הוא שולל את ערכו ההיסטורי של ההסבר שבגמרא , המייחס את המאו רע לי...  אל הספר
מוסד ביאליק