משנה א

מן ריש 2 ךחא ךניסן ועד תמןיא ביה אתוקןם ת !? ידא די למ ^ פד בהי ן . [ תרגום ] מראש חודש ניסן ועד שמונה בו הוקם התמיד שלא לספוד בהם גמרא של מגילה : שהיו בייתוםין 1 אומרים מביאים תמירים משל יחיד , זה מביא שבת אחד , וזה מביא שתי שבתות , וזה מביא שלשים יום . ומה היו דורשים י אמרו 1 את הכבש אחד תעשה בבקר , ליחיד משמע . אמרו להם חכמים : אין אתם רשאים לעשות כן לפי שאין קרבן בא אלא משל כל ישראל , שנאמר 1 צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו . קרבני — זה הדם , לחמי — אלו חלבים , לאשי — זה הקטרת , ריח — זו הלבונה , נחחי — אלו הנס כים , וכל שהוא כריח נחחי תשמרו להקריב לי במועדו , שיהיו כלם באים מתרומת הלשכה . ר' עקיבא אומר ! מנין שלא יצא וירעה בעדר ? תלמוד לומר תשמרו להקריב לי במועדו , ולהלן הוא אומר והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום . מה להלן מבק רין אותו ארבעה ימים קדם לשחיטתו אף כאן . וכשגברו עליהם ונצחום התקינו שיהא היחיד שוקל שקליו ונותנן בכל שנה ושנה ומניחים אותם בלשכה והיו תמירים קרבים משל צבור . וכל אותן הימים שדנום עשאום ימים טובים . 1 נ"א : צד...  אל הספר
מוסד ביאליק