מגילת אנטיוכום היא התיאור היחידי שיצא מתחת ידו של סופר יהודי ואשר נודע בישראל במשך כל הדורות , בשעה שספרי חשמונאים א ו ב וכתבי יוסף בן מתתיהו לא נודעו אלא בתרגום . המגילה נכתבה תחילה ארמית . היא תורגמה לערבית על ידי ר' סעדיה גאון , ומצויה בתרגום עברי במחזורים ספרדיים ואיטלקיים מסוף ימי הביניים ובסידור 'עבו דת ישראל' לר' יצחק בער . לפי עדות בעל 'הלכות גדולות' נתחברו מגילת אנטיוכוס ומגילת תענית בזמן אחד על ידי זקני בית שמאי וזקני בית הלל . ר' סעדיה גאון מביא דברים ממגילת אנטיוכוס והוא מכנה אותה בשם 'ספר בני חשמונאי . ' כשנתפשט המנהג לקרוא אותה בבתי כנסיות בחנוכה , החלו קוראים לספר בשם מגילה . וזה לשונה : ' ויהי בימי אנטיוכוס מלך יוון מלך גדול וחזק היה ותקיף בממשלתו וכל המלכים ישמעו לו : והוא כבש מדינות רבות ומלכים חזקים והחריב טירותם והיכליהם שרף באש ואנשיהם בבית האסורים אסר . מימי אלכסנדרום המלך לא קם מלך כמוהו בכל עבר הנהר ו והוא בנה מדינה גדולה על חוף הים להיות לו לבית מלכות ויקרא לה מדינת אנטיוכיא על שמו : וגם בגריס משנהו בנה מדינה אחרת כנגדה ויקרא לה בגריס "" על שמו וכן שמותן עד הי...
אל הספר