והיה עוד סוג אחד של חיבורים שבעל פה , שלא הועלו על הכתב , אלא נמסרו מפה לאוזן ונאמרו ביחידות ובלחש , ואלו הן תפילות וברכות . חכמי ישראל , שדניאל קורא להם בשם 'קדושי עליונים' ובשם 'משכילי עם , ' עודדו את העם בדבר תורה , בהוראות מעשיות , ובעיקר — בתפילה ותקווה לימים טובים יותר . הם נתנו ביטוי לעם המייחל לגאולה בתפילות ובברכות , שמקצתן באו לאחר מכן בתפילת שמונה עשרה . על קדמותה של תפילת שמונה עשרה יש בידינו כמה מסודות מגילה יז , ע"ב : מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר . ירוש' ברכות פרק , 'ב הלכה : 'ד מאה ועשרים זקנים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפילה הזאת . ברכות לג ע"א : אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפילות . בתחלה קבעוה בתפילה , העשירו — קבעוה על הכוס , הענו —חזרו וקבעוה בתפילה . ספרי דברים לג : ואף שמונה עשרה שתקנו חכמים הראשונים שיהיו ישראל מתפל לים לא פתחו בצרכם של ישראל תחילה וכוי . תוספתא ברכות ג , כה , מהדורת צוקרמנדל : ( 15 ) 8 שמונה עשרה ברכות שאמרו חכמים כנגד שמונה עשרה הזכרות שב'הבו לה' בני אלים . ' שלא כנוסח הירושלמי , שיש בו ...
אל הספר