מגילת תענית כתובה בצורת לוח לי"ב חודשי השנה , הכולל שלושים וחמישה ימים , שאירעו בהם דברים חשובים , ובעיקרם הם מתפרשים לנו , כמו שנראה למטה' בניצחונות לאומיים . מטעם זה נקבעו ימים אלה כימי חגים למחצה , מעין חולו של מועד , הם ימים טובים . בימים אלה אין מתענים , כלומר : אין מכריזים בהם תענית ציבור , ובמקצתם אין מספידים את המת . המגילה כתובה בלשון ארמית . דאלמאן מוצא בה שלוש מלים יווניות , והן , vyn — & XQ * הוא מבצר הנכרים שבירושלים במשך כל ימי מלחמות החשמונאים עם היוונים -,drj [ 10 oi ( bva ךימיסנאי , לפי התרגום המקובל הם גובי המסים ו — ar \ iial ( u סימותא' סימני הדגלים של הרומאים . באמת לא מוכח מן המגילה' שהכוונה לדגלי הרומאים , ואין זו אלא המלה הארמית סימא ( ובריבוי סימותא , ( ובעברית סימן ( או סמן , ולא הוכרע , שמלה זו מקורה ביוונית , ( at ] neiov ומכל מקום אין הכוונה לדגלי הרומאים אלא לסמל אליל , ולשון נקייה נקט שקרא לו בשם סימן . גם שתי המלים האחרות אינן בגדר מלים זרות ממש , כיוון שחקרא הוא שמו הפרטי של המבצר הנ"ל , והדימוסנאי אינם גובי מסים , כמו שנראה למטה , אלא צורת ארגונה של ...
אל הספר