" שלמות ושליטה" ושברה הנאורות מקבלת את חירות הדת ואת הדת כזכות פרטית של היחיד בחברה , בהיות מושג החירות נובע משחרור כל המעצורים , הכבלים , כהגדרתו של הובס . הקבלה הזו , הכלת הדת על ידי הנאורות , נובעת מתוך האידיאה של החירות , עקרון החירות , מתוך הגדרת החירות כ"טוב מכונן , " בקיים בתוך הבריאה , בתוך המארג החברתי . מתוך הגדרת החירות הזו נובעים עקרונות נוספים , כמו שוויון , זכויות אדם , טבע ואחרים , אבל גם קבלה של הדת כערך בעל משמעות מכוננת השלמה , שלמות , שלמות בחייו של היחיד . אבל זהו מפגש הבקע , השבר , המסך המפריד . מכיון שהדת היא מיתולוגיה אונטולוגיה , המשלים הדואלי של תפיסת מציאותו ההולמת של האדם , עקרון הסיבתיות והשלמות משמש כ"מנוע" הדוחף ומדרבן את היחיד והקהילה לשאוף להגשמת "השלמות , " שנתפסת ומתורגמת ברוב המקרים להצלחה כוחנית כלכלית , פוליטית , חברתית , המעניקה שליטה לכאורה . בפועל , תבניות ההצלחה והאושר אינן מכוננות אושר , שלווה , יצירה , שיתוף , שיח , סביבה אוהבת וכל מה שקשור לערכי היסוד באיכות חיינו עם הטבע הסובב , אלא להיפך , תבניות האושר מקבעות את העיוורון . מקס ובר ראה את הק...
אל הספר