( 7 ) מגבלות עקרון הסיבתיות והשלמות תפיסת המציאות כמרחב אימננטי אינסופי של משמעויות פועלות הינה סוג של מהפכה אונטולוגית והכרתית , כפי שעשה קופרניקוס לתלמי . זה היה בלתי נתפס לראות את השמש בקבועה , כיש אונטולוגי קבוע ביחסו אל כדור הארץ . כך גם לגבי תפיסת המרחב האימננטי האינסופי של משמעויות פועלות , שהינה "פנומנולוגיה שלמה כפילוסופיה חובקת כל . " תפיסת המציאות הקיימת עד היום נסמכת על עקרון הסיבתיות והשלמות . תפיסה זו מהווה הסבר למציאות שלמה והולמת , המכילה את האונטולוגיה הקוסמולוגית יחד עם ספיריטואליות תיאולוגית , הכוללת הסבר למקור , ל"עצם , " לאלוהים . זה מה שעומד בבסיס תפיסותיהם של חכמי שומר ואבד , אברהם , יתרו ומשה , סטואיקנים , פרה סוקראטים , סוקראטים , אריסטו , הלל הזקן , פלוטינוס , חכמים נוצרים ומוסלמים , רבינו בחיי , רמב"ם , קרטזיוס , שפינוזה , הובס , קאנט ותיאולוגים ופילוסופים ברוכי תרומה אחרים עד ימינו . לאנושות בכללותה , המציאות עדיין נראית ונתפסת כהולמת ומכוננת , או "יושבת , " נובעת מעקרון הסיבתיות והשלמות , האומר "כי תמיד בדבר שעומד להלאה בשורה נמצא , בכח , הדבר שקדם לו ; " ד...
אל הספר