ארבע טענות שונות , החופפות בחלקן וגם סותרות זו את זו במידת מה , העלו הסופרים המוסלמים נגד המקרא : "תחריף" ( זיוף , ( "נסח "' ( ביטול או הפקעה , ( חסרון ה"תואתר" ( שרשרת מסירה מהימנה ) וכן טענה הבנויה על הפרשנות המוסלמית לפסוקי המקרא . רק שתי הראשונות נדונו ער כה במחקר בהרחבה כלשהי , אס כי על פי רוב מן הצד התיאולוגי בלבד . רק שלוש מתוך ארבע הטענות מתבססות במישרין על האמור בקוראן , בעוד שהטענה ה"מדעית" ביותר — טענת חסרון ה"תואתר" —אין לה יסוד בקוראן . והנה , גם שלוש הטענות שניתן להעלותן מן הקוראן , באות בו לידי ביטוי רק באופן כללי , אך פותחו בהרחבה והודגמו בפרוטרוט בידי סופרים מוסלמים מאוחרים , כגון אלבאקלאני ( נפטר בשנת , ( 1013 עבד אלג'באר , ( 1025 ) אלג'ויני , ( 1085 ) אלקראפי ( 1285 ) ואבן לןים אלג'וזיה . ( 1350 ) להלן אסכם בקצרה את עיקר הטיעונים המוסלמיים שהוזכרו לעיל , על יסודותיהם שבקוראן ופיתוחם בידי סופרים מוסלמים מאוחרים , ובמיוחד בידי אבן חזם איש ספרד ( נפטר בשנת ( 1064 והיהודי שהתאסלם סמואל אלמגרבי . ( 1175 ) " תחריף , " "תבדיל" ( זיוף ושינוי ) ההאשמה כי היהודים והנוצרים זייפ...
אל הספר