מכיוון אחר נמתחה 'ההיסטוריה המשכילית' עד לקצה גבולה כאשר נרתמה ל'מלחמת התרבות' האנטי קלריקאלית שניהלו מל"ל ויל"ג . פחות מארבע שנים , משנת 1868 ועד לשנת , 1871 ניטש ברוסיה הפולמוס בדבר התיקונים בדת , כאשר יל"ג , כפי שנראה בהמשך , המשיך בו למעשה עד אחרית ימיו . דומה שמאז פולמוס ' ההשכלה מטעם' בשנות הארבעים לא התחדדו כל כך היחסים בין החברה המסורתית לבין קבוצות המשכילים , והמאמרים החריפים , המלווים גידופים והשמצות , שנכתבו במהלך הפולמוס אכן מציירים תמונה ברורה של עימות קשה . יותר מאי פעם בעבר העזו כמה משכילים ברוסיה לדבוק ברדיקליזם דתי , לתקוף את ההנהגה הרבנית המסורתית ולתבוע "שולחן ערוך חדש , " ומולם הלכה והתגבשה חברה אורתודוקסית , שהגיבה בתעמולה , בכרוזים , בעיתונים ובהתנכלויות אישיות , במטרה לבלום את ההשכלה בכלל ואת הרדיקליזם הדתי בפרט . יסודות של רפורמה דתית מתונה , שבאה לידי ביטוי בשינויים אסתטיים בבית הכנסת ניתן למצוא בהשכלה הרוסית עוד קודם לשנות השישים , אלא שדיון ציבורי עקרוני לא התעורר עד תקופה זו ; וגם במהלכו של הפולמוס חזרו המשכילים והרגישו את הסתייגותם מן התנועה לתיקונים בדת נ...
אל הספר