עולמם האינטלקטואלי של המשכילים ברוסיה בשנות השישים והשבעים למאה הי"ט התאפיין בנוסף למגמות של המשכיות והתרחבות גם בתסיסה רעיונית , בתמורות פנימיות ובקריאות לחשיבה מחדש , אשר העמידו בסימן שאלה גם מרכיבי יסוד של הכרת העבר המשכילית . קווי המאבק והפולמוס לא עברו עוד אך ורק בין המחנה המסורתי לאליטה המשכילית , אלא גם בתוך תוכם של נושאי המגמות המודרניות בחברה היהודית . גם בזירה המשכילית עצמה התגלעו בקיעים והתגבשו זרמים שונים . ההתנוונות של ההשכלה בתקופה זו קשורה בצמיחתו של דור משכילים חדש וצעיר , אשר בחלקו נשא בקירבו רוח אופוזיציונית חריפה כלפי דור ' האבות' — הן זה המסורתי והן 'אבות ההשכלה . ' כל זאת גם על רקע תמורות נוספות בעידן אלכסנדר השני ברוסיה : מגמות הרוסיפיקציה של השלטון , התגברות ההשפעה התרבותית הרוסית על האינטלקטואלים היהודים באמצעות בתי הספר , הגימנסיות והאוניברסיטאות , וחדירת מושגים ורעיונות , שהיו נחלת האינטליגנציה הרוסית הרדיקלית , לתודעה המשכילית . דומה שגם מידה רבה של תסכול ויאוש מפתרון קרוב ל'שאלה היהודית' ברוסיה וספקנות לגבי הצלחה סוחפת של ההשכלה ברחוב היהודי הביאו כמה מן המש...
אל הספר