במיפנה שנות השלושים והארבעים של המאה הי"ט ניכרה בחוג משכילי גליציה תחושה פסימית של קץ תקופה . מותם של פרל ורנ"ק , כשלונו של שי"ר בטרנופול ומעברו לפראג , ניצחון החסידות , המשכו של הפיצול הפנימי ותהליכי אקולטורציה שנתפסה כ"השכלה מזויפת" — כל אלה הזינו את תחושת המשכילים כי חבורתם הולכת ומתפוררת לאחר שכשלה . דומה שלא שקיעה טוטלית של מרכז ההשכלה הגליצאי מתבטאת כאן , אלא שני תהליכים אחרים : חילופי דורות בין המשכילים והאצת תהליכי המודרניזציה . במפה החברתית תרבותית של יהדות גליציה , שאותה שירטט יהושע השל שור ( יה"ש , ( מן המשכילים של הדור החדש , במאמר בגרמנית שכתב לעיתונו של פיליפזון , הוצגו מחנות מגובשים : אורתודוקסיה , המחולקת ללומדים וחסידים , מזה , ומשכילים ( AufgeklSrte ) מזה . לדעתו , רק מיעוט שבמיעוט בקבוצה השנייה ראוי בעצם לתואר זה , והאחרים אינם אלא "אולטרה ליברלים , " הכופרים במסורת ללא בחינה מוקדמת , או "פסבדו משכילים , " אשר השכלתם מתבטאת בהתנהגות ואורח חיים חופשי בלבד . את הגבולות החברתיים הדגים שור בדפוסי הנישואין — כל קבוצה מעדיפה להינשא בתוכה ; נישואי חסידים ולומדים נדירים , ...
אל הספר