' ההיסטוריה המשכילית' התנתקה במידה רבה מדפוסיה של הכרת העבר המסורתית והציעה אלטרנטיבה ל'היסטוריה המסורתית . ' במושג 'היסטוריה מסורתית' כוונתנו כאן לכל אותה ספרות היסטורית יהודית , שנוצרה ופעלה על הכרת העבר של החברה היהודית בימי הביניים , בעת החדשה המוקדמת ואף במאות הי"ז-י"ח ; מספר יוסיפון דרך הקדמת הרמב"ם למשנה , ספר הקבלה , שלשלת הקבלה , שבט יהודה , ספר יוחסין וצמח דוד , ועד לשארית ישראל וסדר הדורות . ספרות היסטורית זו גם היתה זמינה במאה הי"ח בזכות הדפסות חוזרות ונשנות , אשר מלמדות על רציפות התאמתם של החיבורים הללו להכרת העבר המסורתית . הכרוניקות וסיפורי המעשיות מן העבר היהודי בתוספת אפיזודות מתולדות העמים : שלשלת מסירת התורה שבעל פה וסדר דורות החכמים , סיפקו את בני החברה המסורתית מבלי שהורגש צורך בהיסטוריה חדשה . כאשר ניגש , למשל , יחיאל היילפרין ממינסק באמצע המאה הי"ח לחבר את הכרוניקה שלו סדר הדורות , היה עליו להתנצל ולהשיב לטוענים נגדו "הלא בקדרה ישנה תבשל" וכבר קדמוך אחרים . היילפרין הבהיר שחיבורו איננו חיבור חדש , אלא יותר בבחינת הגהות ותיקונים לכרוניקות כמו שלשלת הקבלה או צמח דו...
אל הספר