התמודדותם של יהודי ארצות האמנציפציה עם שקיעת הליברליזם , עם עליית הפשיזם והנאציזם ועם האיום האנטישמי הגובר על מעמדם ועתידם עוררה את מנהיגיהם ודובריהם לעיסוק אינטנסיבי ורב רבדים בשאלות הנוגעות לעברם . בעיסוק זה היה ממד מובהק של המשכיות למגמה שאפיינה את המחשבה הציבורית שלהם לכל אורך עידן האמנציפציה . עם זאת , מטבע הדברים היה בו גם ממד של שינוי ששיקף תגובה למשבר . בכל שלושת מקרי המבחן שהוצגו בספר זה התייחסו הדוברים היהודים בני הקהילות והמחנות הפוליטיים השונים ל"מיתוס יוצר המולדת" שגובש , או שמא הומצא , על ידי הממסד הקהילתי , הפוליטי והרבני שלהם בעידן האמנציפציה . מיתוס זה שילב בין אמונה אוניברסלית בקדמה , פרשנות ליברלית לתולדות האומה שבקרבה חיו ( הגרמנית , הצרפתית או ההונגרית ) וראייתם של היהודים כחלק אינטגרלי מאומה זו . רבים מהם , בעיקר מהמחנה הפוליטי הליברלי המשתלב אך לא רק ממנו , ניסו , לפחות בשלביה הראשונים של ההכרה בתמורות ההיסטוריות של שנות השלושים , לשמר יסודות ממיתוס זה או להתאימם לנסיבות ההיסטוריות החדשות . דוברים כאלה המשיכו לתאר את תולדות יהודי ארצם בעידן האמנציפציה במונחים של ...
אל הספר