סיכום

הידרשותם של דוברים יהודים בהונגריה לעיצוב דמותו של העבר בשנות השלושים נועדה בראש ובראשונה להעניק לגיטימציה לאמנציפציה של היהודים לנוכח הסכנות שנשקפו לה . כך הוצגה החקיקה האמנציפטורית בתור צעד המושרש במסורת הלאומית ההונגרית ומעוגן במחשבה ובמעש הפוליטי של אבות האומה ההונגרית מאז אישטוון הקדוש ; שוב הודגשו נאמנותם של יהודי הונגריה למולדתם ושורשיהם הנטועים בה מקדמא דנא ; ואילו הסכנות שנשקפו ליהודי הונגריה מאז מסעי הצלב תוארו כנובעות ממקורות זרים , בעיקר גרמניים . תהליכי השקיעה והמשבר במעמדם של היהודים בהונגריה הוצגו ברוח זו כאחד מפניו של המשבר שהתחולל בחיים הלאומיים ההונגריים בכלל בעקבות אסון טריאנון , מעין בבואה חוזרת של המשבר הנורא שחוו ההונגרים , ויהודי הונגריה בתוכם , כארבע מאות שנה קודם לכן בעקבות תבוסת מוהאץ . ' דמותו זו של העבר היהודי בהונגריה , ובעיקר ההתייחסות למורשת הונגרית ייחודית לעומת זו הגרמנית , לא הוצגו אז בחלל ריק , שכן הן עלו , כאמור , בקנה אחד , על כל פנים חלקית , עם תפיסות שהוצגו באותם ימים בחוגים הונגריים אופוזיציוניים אנטי נאצים . ניתן לדבר על שוני מסוים בדגשים של שיח...  אל הספר