פרק רביעי תגלת־פלאסר השלישי

תגלת פלאסר ג' 727-745 ) לפםה"נ ) נחשב כמבשרה של התקופה האימפריאלית הנמרצת ביותר שידעה אשור מעודה . הוא עלה לכס המלוכה אחרי עשרות שנים של חולשה במעמדו של המלך האשורי , חולשה שנבעה בין היתר מפועלם של מושלים רבי השפעה . תגלת פלאסר ג' קיצץ בסמכויות המושלים ובנכסיהם , ובהמשך יצא לסדרת מסעות צבאיים ששוב העלו את אשור כגורם מדיני ראשון במעלה "מן הים העליון ( התיכון ) עד הים התחתון ( המפרץ הפרסי . " ( ימי תגלת פלאסר ג' לא זכו לטיפול נאות במחקר ההיסטורי המודרני עקב מצב השתמרותם של המקורות מימיו שרובם ככולם שבורים או פגומים עד למאוד . חלקם הגדול נתגלה כבר בראשית המחקר הארכאולוגי במסופוטמיה בחפירותיו של אוסטין לייארד בתל נמרוד ( הוא כלח העתיקה ) בשנת . 1845 בארמון הדרומי מערבי מיסודו של שלמנאסר , 'ג גילה לייארד בניין שרוף מט לנפול ובו תבליטים שהיו צמודים לקירות כשהצד החרות פונה כלפי הקירות . חלקים של תבליטים אחרים נערמו על הרצפה . לייארד שיער שהתבליטים הובאו ממקום אחר בתל ונועדו לשימוש משני בבניין בו נתגלו . כשהגיע לארמון המרכזי וגילה ערמה של כמאה תבליטים נוספים , קלע לאמת בקביעתו כי אלה הם תבליטי...  אל הספר
מוסד ביאליק