א. מסגרתה ההיסטורית של החסידות והמקורות לתולדותיה

תנועת החסידות' או החסידות החדשה ! ' כמו שהיו רגילים לכנותה בשעתה' צמחה וגדלה' כידוע' בפודוליה ובווהליף במחציתה של המאה הי'יחנ . במשך זמן קצר לערך הקיפה התנועה רבבות' היתה לתנועה עממית עצומה . בדור השני היתה הכת של החסידים לחלק ניכר של העם' ובראשית המאה הי"ט היא כבר השתלטה על חלקן הגדול של הקהילות במזרח אירופה-כמעט כל הקהילות באוקראינה וב גאליציה המזרחית' רובן של הקהילות בפולין' חלק גדול ברוסיה הלבנה' ברו . 1 כך בספרות הפולמוס של הזמן הראשון נגד החסידות . השווה : 'חדשים מקרוב באו אשר לא שערום אבותינו ומכנים שמם חסידים' ' 'חסידים דזמן האידנא' ( זמיר עריצים הראשון ; דובנוב' , chassidiana העבר'כרךב' ' ;( 25 ' 23 'עמ 'אותן החסידים ) 'שנתחדשו זמירעריצים השני ' הוצ'דיינארד' עמ' . ( xxiv ועל כך מעיד בפירוש גם שלמד , מיימון בתולדותיו ( הוצאה ראשונה ' 1792 עמ' ; 207 בתרגומו של טביוב' עמ' ;( 96 אולם לנימוק שמיימון מביא להסברת השם הזה' שהוא בא לציין את דרך עבודת האלוהים שלהם השונה מזו של החסידים הסגפנים' יש להעיר שגם החסידים הסגפנים מסוגו של ר' יהודה חסיד וחבריו נקראו בספרות הפולמוס בשם 'חסידים ...  אל הספר