ג. לשון התשובות וסגנונן

המהרי"ל , מהר"י ווייל והמהרא"י היו ענווים ונוחים לבריות . תכונות אלו משתקפות היטב גם בלשון התשובות י : גם על פגיעות אישיות הם מגיבים בלשון רכה ונוחה . " > דווקא בשאלות שלא היתה להם נגיעה אישית , אלא שראו בדברים משום עוול ועושק , מקבלת לשונם גוון חריף יותר . המהרא"י כותב לר' אליה מפראג בקשר לתלונות חמורות נגדו , שהגיעו אליו 'אשר בראותי אותם עמדתי מרעיד והודי נהפד עלי למשחית ועתה הנני פורטם וכותבם אליך , ואדברה אתך משפטים . 'עליה לאחר שמפרט המהרא"י את התלונות הוא ממשיך : 'ממאן גמרת או סברת לנהוג שררות הרבנות של תורה בכח שלטוני האומות ... א"כ יהיה דרכיך תדע כי לא תוכל לעמוד , תהא נמסר ביד מבקשי נפשיך וגם תטריחני לחלקיק אותי לכתוב ולסתור ולשבור את דבריך אשר אין דעתי נוח בזה . 'כלל 46 ראה לעיל עמי . 155—153 47 טור יורה דעה , סי' שצ"ב . 48 ראה לעיל עמ' . 30—28 49 במיוחד בפתיחות ובסיומים של התשובות . בתשובה אחת אף מביע המהרא"י דעתו עקרונית נגד הכתיבה בלשון חריפה . 'ואני בשביל אהבתך יגעתי וטרחתי ויצאתי ממדת ווסתי לכתוב כל כך קשות בתחילה , ואף כי הבאת דמיון ממהרי"ף ( צריך להיות ממהר"ף = ר' פרץ ...  אל הספר