ח. גדר וסייג

גורם חשוב בפסיקה ההלכתית של חכמי המאה שבה אנו עוסקים , היו 'גדרים וסייגים / שנעשו לתיקון פגמים , בעיקר חברתיים . ולפעמים ראו צורך לעבור על שורת הדין , בהלכות שבין אדם לחברו , מטעמים שטובת הכלל תלויה בהמ . מעשה בשני יהודים שבאו לדין לפני המהרא"י , קם האחד וטען שחברו דחפו בשעת אמירת הושענות בבית הכנסת , על מנת לחבל בו . עצמות כתפו נשברו והוא נזקק לטיפול רפואי . המהרא"י שמע את טענות הצד השני , הקשיב לעדויות אנשים אחרים , ולאחר שבדק במקורות פסק : 'אם היינו יורדין לעומק דין של תורה לא היתד , מספקת עדות זאת . "ובו הוא מוכיח שלפי דין תורד . אין בסיס מספיק להרשעה , אך מוציא , בכל זאת , פסק דין המחייב את הנתבע : 'אמנם רואה אני וגם לבי אומר לי שעניין כזה צריך גדר וסייג גדול , שאם ח"ו יארוב איש לרעהו במקום הזה , תיבטל מצות הסבוב מפני יראת ההיזק איש מפני שונאו ... ועל כל כה"ג בית דין עונשים אפילו אם היה שלא מן הדין ועל כן הנני מטיל על ר' גרשום שיעשה חרטה ומחילה , וככה יעשה , ילך ביום קריאת התורה בעוד שהספר תורה על הבימה ממקומו למקום ר' אליעזר וכר ושכר הרופא שיערתי במדד . בינונית ויתן ר' גרשום לר'...  אל הספר
מוסד ביאליק