ג. מחזי כיוהרא

המושג התלמודי 'מחזי כיוהרא' נעשה בדור זה גורם רב השפעה , המכוון את מעשיהם ומחדליהם של חוגי החכמים , תלמידיהם ומשפחותיהם . מחותנו של המהרי"ל , ר' אברהם נוימגין , שאל אותו ' 'אי אית ביה משום יוהרא אם אקבע מזוזות בפתחי חצר וחדרון , מאחר דלא נהיגי רובא דעלמא ולא נהגתיו עד הנה' . המהרי"ל השיב שאין שום היתר שלא לקבוע מזוזות בפתחי חצר וחדרון , והוא מתרעם על 'יושבי הארץ הזאת ( ש ) עוברים ( בזה ) אדאורייתא . 'ואדרבנן אולם כל זה אינו מספיק לסלק את החשש של , 'יוהרא' ולכן מצטט המהרי"ל תשובת מהר"ם מרוטנבורג שכתב : 'אמתנות זרוע ולחיים וקיבה דנהיגי ג"כ שלא ליתנן כר' אלעי וכתב דלא הוי יוהרא מאן דיהיב להוי . להלן נראה באיזו מידה העריצו חכמי ההלכה במאה החמש עשרה את חומ רותיהם וחששותיהם של . 'הראשונים' המהרי"ל מביא דעתו של מהר"ם מרוטנ בורג שאסר לחמם את הבית בשבת על ידי גויות משום חומרה ופרישות , ואפילו עשה מסגרת לתנורו ובכל ערב שבת היה סוגר בה את תנורו כדי שהשפחה לא תוכל לחמם 91 בכל זאת מתיר המהרי"ל : 'כיון דבזמן הזד , אין שום אדם נוהג איסור , אדרבה , מחזי כיוהרא ומתמיה הנוהג איסור' . »* כיוצא בזה ר' ש...  אל הספר
מוסד ביאליק