מבוא

נא ] החוקרים גרץ נ וגידמן 2 ד 1 אריכו בתיאור ניוונה הרוחני של יהדות אשכנז למן מחציתה השניה של המאה הארבע עשרה . עיקרי טענותיהם היו כי ענוותנותם והתבטלותם של חכמי הדור , גרמה להקפאת חיי הרוח ; וכי לא היתד . המשכיות : ' חומה מחשיכה מפרידה בין הדור הקודם ( של ( 'הראשונים' והדור הזה ... גשר הרוח אל העבר הקרוב ביותר ; 'נהרס וכי שום יצירה חדשה , ראויה לשמה , לא באה לעולם בפרק זמן זה . 'הדבר היחיד שנוצר , אוספי מנהגים וקובצי פסקים כגון 'פסקים וכתבים' למהרא"י , או 'לקט יושר' . נדמה שהשקפה זו , השוללת מתקופה זו כל יצירה חדשה , מקובלת עד היום . רבה של מיינץ , סלי לוי , שבא ללמד זכות על בן עירו המהרי"ל , משתדל רק להראות מה רב הערך שהיה לעיסוק במנהגים לשם שמירתה הרוחנית של יהדות אשכנז והצלתה לאחר ה'מוות . 'השחור גם צימלס , הכותב על המאה החמש עשרה , מדבר על 'the decline of the whole spiritual life of Ger- man Jewry ' וממשיך ואומר : 'אם את הביטוי "אין אנו בקיאין בדבר" אפשר למצוא בין חכמים של ארצות אחרות בזמנים שונים , הרי בדור זה , נעשו דברים אלו לתשובה סטיריאוטיפית בין רבני . 'אשכנז Geschichte der...  אל הספר
מוסד ביאליק