חכמינו ראו בקיום התורה ערובה לחיי הנצח של העם . וכך אומר המדרש ( שמות לב , טז ) ? "והלחות מעשה אלקים המה , והמכתב מכתב אלקים הוא , חרות על הלוחות . אל תקרא חרות אלא חרות ... ר' יהודה אומר חרות ממלאך המוות" ( ערובין נד . ( רעיון זה , כי קיום התורה הוא ערובה לחירות ממלאך המוות , עובר כחוט השני במדרש ומעמיד את ישראל מעל לחוקי הכיליון והמוות , החלים על אומות העולם . "בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני ואמרו 'נעשה , 'ונשמע קרא הקב"ה למלאך המוות ואמר לו ו אף על פי שמניתיך קפוקליטור ( מושל ) על הבריות , אין לך עסק באומה זו" ( שיר השירים רבה . ( ועוד אמרו : "לא קבלו ישראל את התורה , אלא כדי שלא יהא מלאך המוות שולט בהן" ( ר' יוסי , עבודה זרה ה . ( אך מכלל הן אנו שומעים לאו , כלומר : אם יתכחש העם לתורה ויפנה לה עורף , תינתן הרשות למלאך המוות לפעול , ויבוא הוא ויעשה את שלו . הפגישה הראשונה בין יעקב והמוות ; מידעא הפגישה הראשונה בין יעקב והמוות היתה במות אשת הקונסול . עם מות מרת גרטרוד אהרליך הסתיימה תקופת החסד בחיי יעקב , והתחילה תקופת הניסיון . רמזים לכך , כי עתיד יעקב להיכשל בניסיון זה , שומעים אנ...
אל הספר