לאחר שהעמדנו את ספרות חז"ל על יסודה הפרשני אנו באים לשאלת ההתפלגות הסוגתית . אם כטענתנו כל פיסת טקסט של חז"ל היא מדרש , מה מקום יש לז'אנרים האחרים שנדמה כי מובחנים בה עצמה , כגון : הלכות ואגדות ? החוקרים מזהים את המדרש עם הפעולה ההרמנויטית טקסטואלית של המקרא , ואת שאר הז'אנרים כעוסקים בעניינו 26 " . אולם , כפי שראינו הן בדוגמאות מן ההלכה הן מן האגדה אין הטקסט נקי מן המקרא , וכשמעיינים בו מתברר שהוא תוצר של תהליך הרמנויטי מורכב שהשאיר אותותיו בחתכים השונים של הטקסט . בעקבות העיון ביצירת עגנוך אנו מציעים שההבחנה הז'אנרית בספרות חז"ל אינה תלויה כמקובל בתוכן הטקסט , לאמור : טקסט מדרשי עוסק במקרא , הלכתי - עוסק בעניינים מעשיים , ואילו טקסט אגדי בעניינים מוסריים ואחרים , 270 אלא כולם שורש חיותם הוא הדיבור האלוהי - המקרא , והפיתוח בו - התהליך המדרשי . השוני בין האחד למשנהו נקבע על פי הפוזות השונות של שלבי שתילתו לאורך הערוץ הפרשני . אם הטקסט מוצג עוד לפני שהלם בו מקצוע האומנין - הרי זה מקרא , ואם קפא בקול הלמות פיתוחי החותם - הרי זה מדרש , ואם הפליג הטקסט בהצגתו אל מעבר למלאכת הפיתוח , ומראה ...
אל הספר